|
|
עמוד:13
מערכת צפנים בשכבת המשכילים או הקוראים המלומדים . מערכת זו אפשרה למשכיל בתקופה נתונה להבין מהי דעתו האמתית של המחבר . צפנים אלה עשויים להיות מילות מפתח ' ) דע זה והבינהו , ' ! 'ודי לחכם , ' וכדומה , ( מבנה של דיונים ( דיון קצר כמשקף דעה אזוטרית ודיון ארוך כמשקף דעה אקזוטרית , 2 וכדומה , ( אזכור אקראי במקום שאיננו מתאים וכן הלאה . מלאכתו של חוקר החי מאות שנים לאחר כתיבת החיבור נעשית אפוא קשה יותר ויותר בעטיו של הניתוק הכפוי מהתקופה , סגנונה וסממניה . הנחה לא רחוקה מן הדעת היא , שמחקר כזה הופך חסר סיכוי ותקווה ואף צופן בחובו סכנת אנכרוניזם . ניתן לומר שהמחשבה היהודית בימי הביניים הניבה שני חיבורים מרכזיים ובעלי השפעה שנכתבו בסגנון כזה : ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי וספר מורה הנבוכים לרמב"ם . חיבורים אחרים נכתבו בעקבותיהם וכפירוש להם , ובמיוחד למורה הנבוכים . ( ב ) חיבורים של מחבר אחד הסותרים זה את זה . מחברים רבים ביקשו להתאים את החיבורים שכתבו לקהלים שונים של קוראים . לפיכך מצאנו שמחברים הציגו דעות מתונות בחיבורים המיועדים לציבור רחב ודעות רדיקליות 4 בחיבורים שנועדו לקבוצות אליטיסטיות של משכילים . תופעה כזו שבה ונשנית , דרך משל , בהבחנה שבין פרשנות מקרא או אגדה , המיועדת לציבור רחב , לבין פרשנות לכתבי אריסטו או אבן רשד , ( 1198-1126 ) המיועדת לקבוצות מצומצמות של תלמידים . הכתיבה הפרשנית אפשרה גם טקטיקה של הגנה : המחבר טוען כי הוא איננו מציג את דעותיו העצמיות אלא חושף את דעת הטקסט המתפרש בלבד . 2 טכניקה שבאה לידי ביטוי בכתבי אפלטון ויוחסה גם לכתבי הקודש ולקנונים היא השימוש במשלים ומיתוסים . 3 אופן זה של סתירה מכוונת כלול בסיבה השביעית ל'סתירה או הפך' שנקט הרמב"ם בהקדמת מורה הנבוכים : 'צורך הדברים בענינים עמוקים מאד , יצטרך להעלים קצת עניניהם ולגלות קצתם ; ופעמים יביא הצורך כפי אמירה אחת להימשך הדברים בה כפי הנחת הקדמה אחת , ויביא הצורך במקום אחר להמשך הדברים בה לפי הקדמה סותרת לראשונה ; וצריך שלא ירגישו ההמון כשום פנים במקום הסתירה ביניהם ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד' ( מורה הנבוכים , מהדורת י' אבן שמואל , ירושלים תשמ"ב , עמ' טז . ( ליאו שטראוס הציג מיפוי של סוגי הסתירות במורה הנבוכים . ראה . pp . 70-72 L . Strauss , Persecution and the Art of Writing , Chicago & London 1980 , בתאוריה של שטראוס נדון להלן . 4 ראה Princeton , NJ 1990 , pp . 27-35 M . Galston , Politicsand Excellence : ThePolitical Philosophyof Alfarabi ,
|
|