|
|
עמוד:13
בשיקום אזורים נחשלים ובהתוויית דרכים . לא תמיד היה השיקול הכלכלי עיקר באיחורים פיסיים , וגם לא השיקול החברתי , במציאות הדמוגרפית המשתנה . השאיפה היתה אז לקבוע באמצעות התכנון הלאומי יעדי פיתוח חיוניים ברחבי הארץ תוך ניסיון להסדיר את הנושאים הפיסיים השונים במערכת מכוונת אחת . התכנון הלאומי , שמטרתו היא פיתוח רציונאלי בר קיימא , הינו בבחינת תנאי יסוד ועקרוני לקיומה של מדינה . התנאים הגיאוגרפיים של ארץ או אזור מכתיבים , למעשה , סיכויים של איכלוס , פיתוח כלכלי , התוויית רשת תחבורה , ניצול מקורות מים , הכשרת קרקע ועוד . אף תנאיי אקלים וטופוגרפיה , קירבת ים או גבולות מדיניים קובעים בה דפוסים של פיתוח לעתיד . בכל מרחב נתון קיימים נתונים שקשה להתעלם מהם , וכל ניסיון לשנותם או לפעול בניגוד לדומיננטיות הפיסית שהם יוצרים בשטח , כרוך בממון רב ובסיכויי הצלחה חלקיים . אם נוסיף אליהם גם את נכסי העבר ההיסטורי של עם ואת מורשתו , תלכנה המגבלות ביחס לשינויו של מרחב ותתעצמנה . לפיכך , רק באמצעות תכנון ופיתוח לאומי שיטתי ומגובש ניתן לעצב כהלכה דמותה של מדינה . אבות התכנון הלאומי של ישראל למדינת ישראל עבר היסטורי של למעלה מיובל שנים בתכנון לאומי ובפיתוח מרחבי . בראשית הקמתה של המדינה היו מתכננים רבים מעורבים בעיצוב דמותה . הם פעלו על פי עקרונות תכנון שאימצו מתוך גישה מקצועית , שהיו מקובלים על מוסדות השלטון , אך גם היו ביניהם בעלי תפיסות תכנון לאומי שנחונו עם חזון . מאז חלפו למעלה מחמישה עשורי שנים ודורות חדשים של מתכננים עושים כיום במלאכה . לפני למעלה מיובל שנים פעלה בארץ קבוצה של מתכננים פיסיים , ארכיטקטים ומהנדסים , בעלי השכלה מקצועית ותרבות מערבית . הם הועסקו אז על ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל , אולם רובם לא זכה בפעילות קונסטרוקטיווית במקצועם משום שהשלטונות הצרו את צעדיהם מטעמים שונים . עם הקמת המדינה נזדמנה למתכננים אלה לראשונה לצאת אל המרחב וליישם את תפיסותיהם לגבי התכנון הלאומי והפיתוח , וניתן לראותם כ"אבות התכנון" של מדינת ישראל . הדמויות הבולטות מקרב
|
|