|
|
עמוד:292
בשנות המדינה בלטו כמה מגמות . האחת היתה היעלמות הדרגתית של חלק מהשמות שהיו נפוצים עד אז בין הישראלים . שמות כמו אפרים , אריה , אהוד ועמוס נתפסו כשמות המייצגים דור ביניים . היקף השמות המקראיים התייצב ונכנסו למעגל שמות מקראיים חדשים , או ששרדו שמות מקובלים כמו אמנון ודניאל . לצדם התפתחה יותר ויותר יצירה של שמות חדשים , שהשתלבו במגמה הישראלית המובהקת . רובם שמות קצרים . שמות מאוחרים מעט יותר מייצגים מיתוסים צבאיים כמו עוז ואייל , ומקצתם בעלי אופי אזרחי יותר כמו רון , גיל , נעם , עמית . מלחמת ששת הימים והאווירה שיצרה הולידה שמות כמו גולן , ברק , טירן , והשם לבת מיה , ראשי תיבות של מלחמת יום הכיפורים . בין הבנות נמשכה הנוכחות של מעט השמות המקראיים כמו נעמי , נועה ומיכל , ואליהם הצטרפו שמות נפוצים פחות מן המקרא כמו מרב וענת . אחד המאפיינים של תרבות השמות הישראלית בא לביטוי במגמה להגות את השמות בהטעמה מלעילית , גם כאשר על פי הטעמתם במקורות או משמעותם כשמות כלליים הם היו צריכים להיות נהגים במלרע . התופעה היתה נפוצה בעיקר בשמות מקראיים כמו יורם , עמוס ודינה . מרבית הכינויים שניתנו לילדים נהגו אף הם במלעיל , וזאת בהשפעת היידיש . לעתים באה ההטעמה אפילו בהברה השנייה מן הסוף כמו מיכאל ודניאל . בציבור הלאומי–דתי נטו להגיית שמות במלרע . החוקר סשה וייטמן הפנה את תשומת הלב למגמה שהלכה והתפתחה מאז שנות ה50– להעניק לילדים שמות בעלי אופי שהוא מגדיר "נרקיסיסטי , הדוניסטי ואסתטי , " רובם שמות חדשים . נפוצו אז שמות המצביעים על נעורים , כמו כפיר , עפרה ועלמה , ושמות המבטאים יופי ואור כמו חן , נאוה , שחר , ליאור , הילה . בתקופה הזאת התפתחה מאוד קריאת שמות על שם פרחים ועצים , כמו אורן , ארז , הדס ורד , וממילים של אושר ושמחה : רונן , אשרת , שיר . המגמה הבולטת בשנות ה80– היא שמות בעלי צליל עברי ואנגלוסקסי כאחד . המגמה הזאת מבטאת רצון להשתייך בדרך זו או אחרת למרחב הגלובלי , בעיקר האנגלו–אמריקני . באותן שנים פרחו השמות קרן , שירלי ושרון לבנות , תום , גיא ובן לבנים . בשנות ה90– אפשר למצוא שמות לא מעטים המוותרים על צלצול עברי מקורי , כמו קארין , לין , מאי , גאיה , ואפשר לוח שמות בגן ילדים . שמות דו-מיניים המיועדים לנשים ולגברים היו קיימים תמיד בעברית . מגמת השמות הדו-מיניים היא ייצוג של המגמה הרווחת בתרבות המערבית של טשטוש ההבחנה המובהקת בין "גבריות" לבין "נשיות"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|