הסלנג הישראלי

עמוד:265

" לפרגן . " יש לציין גם נוכחות של שפות נוספות וביניהן הלאדינו , שתרמה לסלנג הישראלי בין היתר את "קומבינה . " התגברות השפעת האנגלית על הסלנג העברי התרחשה בעשורים האחרונים בהשפעת מוזיקת הפופ , הטלוויזיה , המחשבים ותהליכי הגלובליזציה , והיום האנגלית היא השפה המשפיעה ביותר על הסלנג הישראלי . מילים רבות הגיעו מאנגלית כפי שהן , וכך עולה למשל תפוצת מילים כמו "דייט" ( בן זוג לחיזור " , ( דיל" ( עסקה , ( "טאץ "' ( מגע , ( "לוק" ( הופעה ) ו"טרנד" ( מגמה . ( כן מתפשט השימוש בביטויים כמו "טייק איט איזי , " "טייק אוויי" ו"אפ טו דייט . " בשנות ה80– הסתמנה ירידה ניכרת בהשפעת הסלנג הצבאי ועלייה של מדגרות סלנג אחרות כמו "שפת שיינקין , " שהציבה מול הנטייה לסלנג אלים וגברי סלנג מעודן וחמקני ( כך בביטויים הנפוצים "חבל על הזמן" במשמעות חיובית , "כזה כאילו" ועוד . ( ראוי לציין כמה תחומים של הווי צעירים שבהם נולדה שפה ייחודית , שמקצתה חדרה לשפה הכללית . תחום כזה הוא תחום תרבות הנגד הצעירה שבה משיקות תת–תרבויות שונות : הסמים , המוזיקה האלקטרונית ושפת הניו אייג , ' המושפעת מאידיאולוגיה שמקורה במזרח . הפועל "שרוט" שנולד בתרבות הסמים התרחב למשמעות "פגוע" וממנו נולד " סרט" במשמעות אירוע קשה . "שאנטי" הוא ביטוי הודי שפירושו "בשלווה . " גם ההווי המקיף של צעירים לא נשואים מייצר מילות סלנג רבות , כמו "סטוץ" הוותיקה שמקורה ביידיש , ו"אקס" שפירושה בן זוג לשעבר , ומקורה באנגלית . בעבר לא נתפס הסלנג כמסכן את השפה באותה מידה כמו המילים השאולות , אך גם לא זכה להכרה כתחום שפה לגיטימי ובעל תפקידים חשובים . עמוס קינן תרם להפצה וללגיטימציה של הסלנג במדורו "עוזי ושות "' שהופיע בהארץ . בשנת 1965 יצא לראשונה לאור מילון סלנג מצומצם ובעל אופי אקדמי שערך רפאל ספן . המהפכה בעיסוק הנרחב בסלנג ובהכרה במעמדו נזקפת לזכותם של דן בן–אמוץ ונתיבה בן–יהודה , שהוציאו לאור בשנות ה80-70– שני כרכים של מילון סלנג והוא היה לרב מכר ולספר יסוד . אחריו יצאו כמה מילוני סלנג . בשנות ה90– החלו גם המילונאים הכלליים להכניס את ערכי הסלנג למילוני העברית , וב2003– שולבו ערכי סלנג במהדורה המעודכנת של מילון אבן–שושן . מילון סלנג מקיף הבנוי על תפיסה בלשנית שכתב רוביק רוזנטל יצא לאור בשנת . 2005 אחד הביטויים הבולטים לכך שהסלנג זכה ללגיטימציה יחסית הוא מעמדו כמאפיין חברתי–כלכלי . לאורך שנים רבות נחשב הסלנג מאפיין של פלחים עממיים בחברה ובמעמד סוציו–אקונומי נמוך . בעשורים האחרונים היטשטש המאפיין הזה של הסלנג וכמעט נעלם , ואפשר לשמוע שימוש בסלנג בקרב קבוצות רחבות בחברה הישראלית . פוליטיקאים משתמשים בו כדרך להגיע לקהלים רחבים , כגון השימוש של בנימין נתניהו בביטוי "פריירים , " או השאלה–קריאה של שמעון פרס "אני לוזר " !? ראיונות עם אנשי עילית זרועים בביטויי סלנג , ואצל אחדים מהם , כמו עזר וייצמן , הם הפכו לסימן היכר . הסלנג הישראלי ממשיך למלא את תפקידיו המסורתיים , ויש לו משקל רב בהתפתחות הטבעית של העברית . בעשור האחרון הוא חודר ללשון כלי התקשורת . העיתונות העממית מרבה להשתמש בביטויי סלנג בכותרות , ולא אחת יצאו עיתוני הערב בכותרת בנוסח " הפשלה הגדולה " אחרי כישלון או מחדל . הסלנג מקובל היום בטורים אישיים , במדורי הספורט , הבילוי והמחשבים , ובציטוטים רבים בראיונות . שפת הפרסום נשענת על הסלנג ומרחיבה את תפוצתו באופן בולט ומודע , מתוך כוונה לדבר אל הצרכן הפוטנציאלי בלשונו . גם טקסטים ספרותיים רבים מתעדים ומשתמשים בסלנג באמצעים שונים . לקריאה נוספת : אחיאסף ע' ואחרים , מילון הסלנג העברי והצבאי , פרולוג , . 1993 בן–אמוץ , דן ובן–יהודה , נתיבה , מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת , כרך ב , ' זמורה–ביתן , . 1982 בן–אמוץ , דן ובן–יהודה , נתיבה , מילון עולמי לעברית מדוברת , זמורה–ביתן , . 1972 יהלום , משה , מילון הסלנג החדש לישראלית מדוברת , הוצאת דור , . 2003 ניר , רפאל , דרכי היצירה המילונית בעברית בת–זמננו , האוניברסיטה הפתוחה , 1993 ( פרק . ( 23 ניר , רפאל , סמנטיקה של העברית החדשה , עמיחי , . 1978 ספן , רפאל , דרכי הסלנג , קרית ספר , . 1972 ספן , רפאל , מילון הסלנג הישראלי , קרית ספר , . 1965 רוזנטל , רוביק , הזירה הלשונית , עם עובד , . 2001 רוזנטל , רוביק , חדוות הלשון , עם עובד , . 2004 רוזנטל , רוביק , מילון הסלנג המקיף , כתר , . 2005

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא