טריטוריאליזם

עמוד:107

תקופה זו , שהיתה הפכפכה ביותר , שעה שפוגרומים ואנרכיה היו שוטפים את אוקראינה , הצליחו זילברפארב והשלושה שבאו אחריו להשיג רק מעט הצלחות מעשיות . האוטונומיה היהודית באה אל קצה עם החלת השלטון הסובייטי על אוקראינה בנובמבר . 1920 אף שהיהודים הוכרו כלאום בצ'כוסלובקיה , שבה היה התרבות חזק ב L רבם , לא היתרגם צעד זה לכלל אוטונומיה . הוא שימש בעיקר כאמצעי לזיהוי לאומי במפקדי האוכלוסין , במקום סימן ההיכר של השפה , כדי למנוע שיהודים דוברי גרמנית והונגרית יגדילו את חלקם של מיעוטים לאומיים אחרים במרשם האוכלוסין . בליטא , לעומת זאת , מונה שר מדינה לענייני היהודים , ונעשו שם הסדרים נרחבים להפקדת המנהל העצמי בתחומי הרווחה , החברה והחינוך בידי קהילות מקומיות , שהיו כפופות למועצה ארצית . עם זאת , האוטונומיה היהודית בארץ זו צומצמה באורח קיצוני עד שנת , 1924 ולא נותר אלא שמץ ממנה בתחום החינוך בתקופה שבין מלחמות העולם . ואולם המשך המימון הציבורי הוסיף לאפשר לילדים יהודיים בליטא ללכת לבתי–ספר שלימדו בעברית וביידיש , במידה שלא היה לה אח ורע במקומות אחרים במזרח אירופה . גם בלטביה הוגבלה האוטונומיה לבתי–ספר בסבסוד המדינה . רק באסטוניה , שבה היוו היהודים חלק מזערי באוכלוסייה , המשיכה להתקיים אוטונומיה לאומית–אישית בתקופה שבין המלחמות . כל האזרחים היהודיים בארץ זו נרשמו במפקד ארצי , ו"מועצה תרבותית" שנבחרה על–ידי הקהילה טיפלה בענייני התרבות , בכללם פיקוח על בתי–ספר שנהנו מסבסוד של המדינה . לקריאה נוספת : 1920 . Cambridge , Mass .: Harvard University Press , Ukrainians and Jews in Revolutionary Times , 1917- Abramson , Henry . A Prayer for the Government : Mendelsohn , Ezra . The Jews of East Central Europe Fordham University Press , 1997 . Story of the Yiddish language Movement . New York : Goldsmith , Emanuel S . Modern Yiddish Culture : the Society of America , 1958 . and New Judaism . Philadelphia : Jewish Publication Dubnow , Simon . Nationalism and History . Essays on Old 1999 . between the World Wars . Bloomington : Indiana . the Shaping of Modern Jewish Identity . New York : Haim Zhitlowski , Simon Dubnow , Ahad Ha-Am , and Weinberg , David H . Between Tradition and Modernity . University Press , 1983 Holmes and Meier , 1996 . טריטוריאליזם אריה ברוס ספוזניק באוגוסט 1903 הציג הרצל לפני צירי הקונגרס הציוני השישי בבאזל הצעה שעוררה עד מהרה את אחד מן המאבקים האידיאולוגיים המרים ביותר שידעה התנועה הציונית . הממשלה הבריטית , דיווח הרצל לקונגרס , הציעה להקצות כברת ארץ במזרח אפריקה להתיישבות יהודית . שם , כמו שקיוו הרצל וציונים רבים אחרים , יקבלו היהודים מידה מסוימת של אוטונומיה , כלומר , שלטון עצמי . המאמצים הדיפלומטיים הנמרצים שעשה הרצל מאז ייסוד ההסתדרות הציונית העולמית בשנת 1897 להשיג "צ'ארטר" לעם היהודי בארץ–ישראל הניבו , במשך שש שנים , פירות דלים בלבד . להרצל ולאחרים נראה כי עצם ההכרה הבריטית בהסתדרות הציונית כנציגת העם היהודי , ויתרה מזאת , ההכרה המשתמעת מכך בקיומה של אומה יהודית הזכאית והזקוקה לטריטוריה משלה , מצדיקות מתן תשובה חיובית להצעה הבריטית . כפי שביטא זאת אחד התומכים הנלהבים , יהיה הדבר בבחינת "הכרה ראשונה בעמנו כלאום . " שיקולים חיוביים מעין אלה נתחזקו בשל גל פוגרומים חדש שהציף את רוסיה באביב של אותה שנה . הטראומה הקשה של הפוגרום בקישינייב , שסימן את תחילתו של גל זה , כמו זעקה כי העם היהודי זקוק למקום מקלט . בעיני רבים בתנועה הציונית , עם זאת , היתה פלשתינה – ארץ–ישראל – קשורה במהודק לתחיית העם היהודי , ולפיכך היתה חלק בלתי נפרד מהתנועה הלאומית שלו . המחשבה בדבר כינונה של טריטוריה יהודית בארץ אחרת נתפסה בעיני ציונים לא מעטים כלא פחות מבגידה לאומית . העימותים סביב מה שנודע לימים כ"פולמוס אוגנדה" ( שם שגוי שזכה לאריכות ימים היסטורית מפתיעה משהו : חבל הארץ שבו דובר היה למעשה בקניה ) נגעו אפוא ביסודותיו העמוקים ביותר של הרעיון הציוני ושל המפעל שהוקדשה לו עיקרה של הפוליטיקה היהודית המודרנית – הבנייתו של העם היהודי מחדש והתאמתו לעולם המודרני . הקמתה של ההסתדרות הציונית שש שנים קודם לכן היתה למעשה ביטוי לחיבור יחד , ולא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא