כי"ח – "כל ישראל חברים"

עמוד:17

– חבורה קטנה של משכילים יהודיים מהדור השני שלאחר המהפכה שנמנו כולם עם מעמד הביניים החדש שפרח בתקופתו של נפוליון השלישי . אדולף כרמיה , איש העסקים נרסיס לוון , מהנדס הרכבות ז'יל קרוולו , המחנך אז'ן מנואל וחבריהם היו כולם רגישים יותר מקודמיהם לליקוייה ולחסרונותיה של האמנסיפציה . היא לא פתרה לא את שאלת האנטישמיות ולא את הבעיות החברתיות הקשות שמהן סבלו חלק לא מבוטל של יהודי צרפת , תושבי אלזאס בעיקר . אי לכך הם היו ערים יותר לחינוך בכלל , ולחינוך המקצועי בפרט , כפתרון למצוקתם החברתית של היהודים בצרפת ובעולם . ואכן , כאשר יצאו אנשי כי"ח לפעולה למען נזקקים יהודיים , הם לא הסתפקו במחאות ובעזרה כספית לשיקום נפגעי הפרעות במזרח אירופה ובארצות האיסלאם , אלא מיקדו את תשומת לבם בפתיחת בתי ספר – ובהם בית הספר החקלאי במקווה–ישראל – כדי להכשיר "דור חדש של יהודים שיהיה מסוגל לתפוס מקום נכבד בחברה הקולוניאלית . " אף שקשה להגדיר את מייסדי ה"אליאנס" שומרי מצוות , הם הצטיינו בגישה רוחנית–יהודית כלפי היהדות , בתוך שהראו אמונה עמוקה ברציונליות מדעית המעורבת באוטופיזם משיחי מוקצן ביותר . הם לא נרתעו משימוש במושג " קוסמופוליטיזם יהודי" ואפילו במונחים של " גזע יהודי . " מכאן אמונתם בעוצמה הרבה האצורה בקיומה של אחדות יהודית , ומכאן גם התואר "אוניברסלי" שהוסיפו לשמו הצרפתי של ארגונם : , Alliance Israelite Universelle ( הברית היהודית העולמית . ( כחסידים מושבעים של התפיסות ה"שמעוניות , " שדגלו בהתקרבות בין המערב למזרח ורווחו אז בצרפת , הם היו חדורי האמונה שהנה נפתח עידן חדש בתולדות האנושות , עידן שבו עתידות המחיצות בין העמים , בעיקר בין עמי המערב לעמי המזרח , להימחק . מכאן הסיסמה שבחרו לכי"ח והיא ממשיכה לשמש את הארגון עד היום : " אחדות היהודים המשוחררים למען אחיהם המדוכאים . " היא נתפסה רק כשלב אחד לקראת היום "שבו יתאחדו כל העמים ויתמזגו כל הדתות . " כפועל יוצא מהתפיסה העתידנית הזאת יצקה כי"ח תוכן חדש לתוך מושג הסולידריות היהודית , ששוב לא נתפסה כמתן צדקה וסעד לנזקקים , אלא כמכשיר אפקטיבי לשינוי מצבם החברתי והפוליטי של "המדוכאים" ולשמש עם כך גם אמצעי לחץ על הממשלות המדכאות את היהודים ברחבי העולם . השינוי הזה חייב , כאמור , לבוא באמצעות החינוך , חינוך מודרני וצרפתי כמובן , שאינו מיועד להצמיח אינטלקטואלים מנוכרים מחברתם , אלא יסודות "פרודוקטיביים , " בעלי ידע פרקטי בשפות , במתמטיקה ובמקצועות מועילים אחרים שיאפשרו ליהודים למצוא מקומות עבודה הולמים בארצותיהם . בראשית דרכה של כי"ח היו מעטים מאוד ערים לאופי הפרדוקסלי בתפיסת עולמה , המשלבת פטריוטיות צרפתית עם אוניברסליזם כלל יהודי . ואכן , יוזמותיה הפוליטיות למען קהילות יהודיות השרויות במצוקה במקומות שונים בעולם , עשרות בתי הספר שפתחה ברחבי אגן הים התיכון והבלקאן , וכן אגודות הידידים והתורמים שפעלו בשמה והתפרשו ברחבי העולם , כולל ארצות הברית , אנגליה , מרכז אירופה ומזרחה , ושלחו נציגים ומשקיפים לאספות השנתיות שארגנו ראשיה בפריז – כל אלה העידו על אוניברסליזם זה . אבל בסוף המאה ה19– ובתחילת המאה ה20– היה פיחות רב במעמדה של כי"ח בדעת הקהל היהודית העולמית , דבר ששיקף את החלשתה של יהדות צרפת ואת אובדן יומרותיה להנהיג את העם היהודי . סיבות רבות היו לכך . במישור החיצוני היתה זו בעיקר הופעת הציונות , שייצגה תפיסה הפוכה לתפיסה האסימילטורית של כי"ח . לא מקרה הוא שנשיאה של כי"ח , סילבן לוי , הוא שנתן את הביטוי הקיצוני ביותר במהלך ועידת השלום בוורסאי ( 1918 ) לעמדת החוגים היהודיים האנטי–ציוניים שביקשו לחסום את הדרך להקמת בית לאומי יהודי בארץ–ישראל . נוסף על כל תכונותיה האידיאולוגיות השליליות , בעיניהם של אנשי כי"ח , גם הצטיירה הציונות בעיניהם כתנועה אנטי–צרפתית , בשאיפתה להצר את צעדי צרפת במזרח התיכון ובארץ–ישראל . היא נראתה להם כפרו–גרמנית בשל מוצאם של מייסדיה ומנהיגיה הראשונים , ולאחר מלחמת העולם הראשונה – גם כפרו–אנגלית . יצוין עוד כי מה שחרה ביותר ליהודי צרפת היה העובדה שמאז 1897 החלה חשיבותם של הקונגרסים הציוניים כמרכז של פעילות פוליטית יהודית בעולם לעלות , בזמן שכי"ח נעזבה לנפשה בידי יהודי גרמניה ואנגליה , מייסדי כי"ח לא הסתפקו במחאות ובעזרה כספית ליהודים שנפגעו בפרעות במזרח אירופה ובארצות האיסלאם , אלא פנו גם לטיפוח החינוך . בתמונה משנת : 1870 בית הספר החקלאי " מקווה ישראל" שהוקם בארץ על-ידי כי"ח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא