גניזות קהיר – הממצא והתוצאה

עמוד:231

של סוחרים יהודים בתוכן , בקשריהם המגוונים והרחבים מחוץלארץ , לא רק בעניינים שבחומר אלא גם בעניינים חברתיים ובסוגיות שברוח . צירוף הנסיבות הביא אפוא לריכוז נדיר של עדויות על חיי היהודים ותרבותם בתקופה מעצבת . ממילא עולה גם השינוי במיקוד : ספרד כבר אינה המוקד העיקרי לעיסוק בחיי היהודים בימי הביניים , אלא היא עומדת במלוא ההקשר שבו נוצרה – כאחד מן המרכזים הפוריים שתחת האיסלאם אך לא במעמד בלבדי ביניהם . העידן החדש שנפתח בכך – במחקר מדעי היהדות בכלל ובכתיבת ההיסטוריה של עם ישראל בפרט – מקרין גם על תחומים רבים נוספים כמו היחסים הקיימים בין חברות בארצות האיסלאם , הכרת המערכות האדמיניסטרטיביות של מצרים ואגפיה , חקר התרבות החומרית של ימי–הביניים , מילונאות ומנטליות של יושבי האזור . הבולט שבחוקרי אוספי פירקוביץ' היה אברהם אליהו הרכבי . הרכבי נקט בשיטה כמעט קבועה של פרסום טקסט מנופה ומבואר , שאליו מצורפים מבואות מינימליסטיים . בכמה מן המחקרים הורה הרכבי על חשיבות ההקשר התרבותיהמוסלמי להבנת תופעות יהודיות תוך מיתון הקונטקסט הקראי , שהיה מקובל במחקרי זמנו . אל מפעל המחקר של הרכבי הצטרפה ההפתעה הגדולה של חשיפת גניזת בית כנסת בן עזרא בשנת 1897 בידי שכטר , ורכישת קטעי גניזה על ידי ספריות רבות במערב . מאז מונחים על שולחנותיהם של חוקרים באירופה ובארצות הברית מקורות ראשוניים בני אלף שנים , שיש בהם להאיר את תולדות עם ישראל בהיקף שלא נודע קודם לכן . לפרסומים הרבים של מקורות ראשוניים מן הגניזות התווספו גם כמה מונוגרפיות המושתתות על הממצאים החדשים . שלב המונוגרפיות היה חשיפת גניזת בית הכנסת בן-עזרא בקהיר ( בידי שניאור זלמן שכטר ) בשנת 1897 העניקה לחוקרים מקורות ראשוניים בני אלף שנים , שיש בהם כדי להאיר את תולדות עם ישראל בהיקף שלא נודע קודם לכן . בתמונה : שכטר מעיין בכתבי-יד מהגניזה הקהירית שהובאו על ידו לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא