|
|
עמוד:173
הסעי 1 ים" ( מלכים א יח , כא . ( "חולה אהבה , " ביטוי שמקורו בשיר השירים ( ב , ה ; ה , ח , ( נתפס כאמור כביטוי דיבורי , אך הוא מעיד על התובנה המשותפת ליוצרי המקרא ולדובר המודרני כי האהבה היא מעין מחלה . המקרא מספק באמצעות אוצר הביטויים גלריה מרשימה וכמעט מלאה של טיפוסים אנושיים . בגלריה דמויות מופת כמו " צדיק תמים " המיוסד על דמותו של נח ( בראשית ו , ט , ( ביטוי שזכה עם השנים לקונוטציה אירונית , " אשת חיל " ( משלי לא , י , ( וכן " רוחב לב , " תכונה נאה שניחן בה שלמה המלך ( מלכים א ה , ט . ( בצד החובה ניצבת חבורה מרשימה פחות אך נפוצה מאוד ובה " איש ריב ומדון " שנזכר לעיל , " אנשים ריקים ופוחזים " ( שופטים ט , ד , ( " רועה רוח " ( הושע יב , ב ) ו " משוגע איש הרוח " ( הושע ט , ז . ( הביטוי האחרון הוא סרקסטי ומבטא בעיני הושע את יחס הציבור הרחב לנביאים . המלשין הוא " אוכל קורצה , " שמקורו בארמית : " ואכלו קרציהון " ( דניאל ג , ח . ( המתנשא מוגדר בביטוי הנפוץ " אני ואפסי עוד " ( ישעיה מז , ח . ( ביטוי שנקלט בכל משלבי השפה הוא " מר נפש , " בעקבות פרשת חנה , שהיתה " מרת נפש " ( שמואל א א , י , ( ומקורות נוספים . ביטויים מקראיים רבים קולעים למצבים אנושיים ומשמשים מעין מדריך חיים שתקפותו המודרנית מפתיעה . מקצתם נחשבים פתגמי חוכמה , כמו "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" ( דברים ח , ג , ( ו"טובים השניים מן האחד" ( קהלת ד , ט . ( קבוצה רחבה מכילה ביטויים המשתלבים במשפט שלם . אדם המחפש תמיכה "משליך את יהבו" על זולתו או על מוסד ציבורי , ובמקור המקראי – על האל ( תהלים נה , כג . ( לביטוי כמה גרסאות בעברית החדשה , כמו "שם את יהבו , " "הטיל את יהבו" ועוד . מי שאינו נוקט עמדה "עומד מנגד" ( על פי עובדיה א , יא , ( הנוטה לסיכונים "משלח את לחמו על פני המים" ( על פי קהלת יא , א . ( מי שמגיע להסכמה "בא לעמק השווה . " עמק שווה הוא שם מקום מקראי ( בראשית יד , יז , ( שהתאחה עם המשמעות המקובלת של "שווה . " הביטוי הנפוץ "מחפש בנרות" מקורו בפסוק "אחפש את ירושלים בנרות" ( צפניה א , יב . ( מאותו פסוק נגזר גם הביטוי "לקפוא על השמרים . " המקרא מציע מגוון ביטויים רחב ומקיף לתחום יחסי האנוש . גם בתחום הזה היו שינויים מזעריים במהלך הדורות הרבים . מהביטוי "הולך רכיל" ( בעקבות ויקרא יט , טז ) נולד מגוון של מילים וביטויים , מ"רכילות" התלמודית אל "רכלן" החדשה וכן הפועל הנפוץ בשפת הדיבור "לרכל . " המשקר "מוליך שולל" ( בעקבות איוב יב , יז , ( ההתמסרות העמוקה היא "בלב ונפש" ( דברים ו , ה , ראו לעיל , ( ומהמשך הפסוק נגזר גם "בכל מאודו . " מעשים הנעדרים כנות נעשים "בלב ולב" ( תהלים יב , ג , ( והיפוכם "בלב שלם ובנפש חפצה" ( דברי הימים א כח , ט . ( אחד הביטויים הנפוצים ביותר בכל המשלבים הוא "מוצא חן בעיני , " ובשלילה : "זה לא מוצא חן בעיני , " שמקורם בפסוקים מקראיים לא מעטים , כמו בסיפור נח ש"מצא חן בעיני ה "' ( בראשית ו , ח . ( סמכות עליונה בתחומו הוא "אורים ותומים" ( על פי ויקרא ח , ח , ( המאכזב הוא "משענת קנה רצוץ" ( מלכים ב יח , כא . ( מצדדי העונשים הפיזיים בחינוך נסמכים על "חושך שבטו שונא בנו" ( משלי יג , כד , ( למרות שעל הפסוק ומימושו ניטש ויכוח סוער ברבדים הפרשניים המאוחרים ועד ימינו . " הולך רכיל" ( איור של דני קרמן )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|