עמוד:217

משתחווה לפניו ולפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא באדם אני בוטח ולא על בן אלהים אני סומך, אלא באלהי השמים, שהוא אלהי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת ומרבה לעשות טובות ואמת. בו אני בוטח ולשמו הקדוש הנכבד אני אומר תשבחות. יהי רצון מלפניך שתפתח את לבי בתורה ותמלא את משאלות לבי ולב כל עמך ישראל לטובה ולחיים ולשלום. מי שפתח את הארון מוציא ממנו ספר תורה ומוסר אותו לחזן, וזה מחזיק בו ביד ימינו. [כשמוציאים יותר מספר תורה אחד מקבל את הספר השני מתפלל אחר, אך לעיתים נוהגים להשאיר ספר אחד בידי מי שפתח את הארון.] החזן אומר והקהל חוזר אחריו:שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: דברים ו, ד אחד אלהינו, גדול אדונינו, קדוש שמו. החזן קד כלפי ארון הקודש, פונה אל הקהל ואומר: גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו. תהלים לד, ד בן אלהים: דברי פולמוס ברורים נגד ההישענות על כוחם של המלאכים [ושמא אף נגד האמונה הנוצרית]. הספר השני: במרבית שבתות השנה קוראים את פרשת השבוע מספר תורה אחד, אבל בהזדמנויות שונות קוראים בתורה קטע נוסף, שאיננו מפרשת השבוע, וזאת בספר השני: בראש חודש, בכמה שבתות החלות סביב חודשי אדר וניסן ["ארבע פרשיות"], בשבתות של חנוכה ובשבת שושן פורים. לעיתים אף קוראים בשלושה ספרים [למשל, כאשר ראש חודש טבת חל בשבת חנוכה ואז קוראים בשלושה ספרים שונים: [א] פרשת השבוע; [ב] הקריאה המיוחדת לחנוכה; [ג] הקריאה המיוחדת לראש חודש]. ואלה הקריאות המיוחדות [לא כולל שבת חול המועד פסח וסוכות או חגים החלים בשבת[: [1] שבת ראש חודש: במדבר כח, ט-טו; [2] שבת חנוכה: קטע מפרק ז בספר במדבר [הפרק מספר על הקרבנות שהקריבו הנשיאים בשעת חנוכת המשכן, וקוראים בכל אחד מימי חנוכה את קרבן הנשיא המתאים לאותו יום[; [3] שבת שנייה של חנוכה: במדבר ז, נד — ח, ד; [4] שבת שקלים [השבת שלפני ראש חודש אדר[: שמות ל, יא-טז; [5] שבת זכור [השבת שלפני פורים[: דברים כה, יז-יט; [6] שבת ושושן פורים: שמות יז, ח-טז; [7] שבת פרה [שבת החלה בין פורים לפסח[: במדבר יט, א-כב; [8] שבת החודש [השבת שלפני ראש חודש ניסן[: שמות יב, א-כ. שמע ישראל: אמירת "שמע" בהקשר של קריאת התורה [כחלק מטכס הגבהת ספר התורה ולאחר ההפטרה] נזכרת כבר בתקופת הגאונים, אך לא ידוע הטעם לכך.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
© מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית