קריאת התורה וההפטרה

עמוד:215

הוצאת ספר התורה עמידה חזן וקהל אתה הראת לדעת, כי יהוה הוא האלהים, דברים ד, לה אין עוד מלבדו. אין כמוך באלהים, אדני, ואין כמעשיך. תהלים פו, ח מלכותך מלכות כל עלמים, וממשלתך בכל דור ודר. תהלים קמה, יג יהוה מלך, יהוה מלך, יהוה ימלך לעלם ועד. תהלים י, טז; צג, א; שמות טו, יח יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את עמו בשלום. תהלים כט, יא אב הרחמים, היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים. תהלים נא, כ כי בך לבד בטחנו, מלך אל רם ונשא, אדון עולמים. אחד מן המתפללים פותח את ארון הקודש. שירה ויהי בנסע הארן ויאמר משה: במדבר י, לה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך. כי מציון תצא תורה, ודבר יהוה מירושלם. ישעיה ב, ג ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו. בריך שמה דמרא עלמא, בריך כתרך ואתרך. יהא זוהר, ויקהל )רו ע"א( ∞ הראת: נוכחת. היטיבה: שקם, בנה. הוצאת ספר התורה: בטכס זה נוטל חלק מיוחד גם אחד מן המתפללים, ופתיחת הארון נחשבת למצוה גדולה המכבדת את בעליה. טכס מעין זה הקיים כיום בשעת פתיחת ארון הקודש ידוע כבר מימי הגאונים, והוא נפתח בסדרה של פסוקים המדגישים את התגלות האלהים בעולם, שכן כל קריאה פומבית בתורה נתפסת כמעין התגלות אלהית בזעיר אנפין. ויהי בנסע: פסוק זה לקוח מסיפור מסע ארון הברית בשנות הנדודים במדבר. פסוק אחר, המדבר על חניית הארון במסעותיו, נזכר בטכס החזרת ספר התורה למקומו [להלן, עמ' 238]. בריך שמה: הקטע לקוח מספר הזוהר, מהקשר הדן בקריאת התורה. בראשו נאמר [בתרגום לעברית[:

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר