|
|
עמוד:211
אשירה ליהוה בחיי, אזמרה לאלהי בעודי: יערב עליו שיחי, אנכי אשמח ביהוה: חזן יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את יהוה, הללויה: קדיש יתום [ראה עמוד ∏∞2]. מראש חודש אלול ועד הושענא רבה אומרים גם מזמור זה: לדוד. יהוה אורי וישעי ממי אירא, יהוה מעוז חיי ממי אפחד: תהלים כז בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי, המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש, שבתי בבית יהוה כל ימי חיי, לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה, יסתרני בסתר אהלו, בצור ירוממני: יעלו עשן, יבערו מאימה. בעודי: כל זמן שאני קיים. יערב עליו שיחי: שירתי תהיה ערבה על ה'. ∞ מעוז: משען, מבצר. בקרב עלי מרעים: כשרשעים מתקרבים אלי. תחנה עלי מחנה: יבוא נגדי מחנה צבא. בזאת: בדבר הזה [שנאמר בפסוק הפותח את המזמור]. אחת שאלתי: בקשה אחת ביקשתי. יצפנני בסכה: יסתיר אותי ויתן לי מחסה במקדש [המשול לסוכה]. בצור ירוממני: יגביה אותי [מעל שונאיי] כעומד על סלע. לדוד ה' אורי: אמירת מזמור זה מראש חודש אלול - בסוף תפילת מנחה [ויש שהעבירוהו לסוף ערבית] ובסוף תפילת שחרית - נהוגה מאז המאה השמונה-עשרה, ומוצאה בחוגים שהושפעו מתורת הסוד של האר"י. כבר המדרש [ויקרא רבה כא, ד] דרש את פסוק הפתיחה על הימים הנוראים: "'אורי' בראש השנה ו'ישעי' ביום הכיפורים". ומפרשי המזמור מצאו בו רמזים נוספים לחודש תשרי, כגון "כי יצפנני בסכה" הרומז לחג הסוכות.
|
|