|
|
עמוד:113
מחליים רעים, ממקרים רעים, ומשטן המשחית, מדין קשה, ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ומדינה של גיהנם. פרשת העקדה ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, ויאמר אליו בראשית כב, א-יט אברהם, ויאמר הנני: ויאמר, קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, ולך לך אל ארץ המריה, והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך: וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים: ביום השלישי, וישא אברהם את עיניו, וירא את המקום מרחק: ויאמר אברהם אל נעריו, שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם: ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו: ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה: ויאמר אברהם, אלהים יראה לו השה לעלה בני, וילכו שניהם יחדו: ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים, ויבן שם אברהם את המזבח, ויערך את העצים, ויעקד את יצחק בנו, וישם אתו על המזבח ממעל לעצים: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת, לשחט את בנו: ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר, אברהם אברהם, ויאמר הנני: ויאמר, אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי בעל דין: האדם העומד מולי למשפט. בן ברית: יהודי. ∞ ויחבש את חמרו: קשר עליו אוכף. עד כה: עד שם, עד המקום שאליו נצטווה אברהם ללכת. מאכלת: סכין. יראה: יבחר. ויערך: סידר. ויעקד: קשר את ידיו ורגליו. פרשת העקדה: מאז ימי הביניים, ובעיקר בהשפעת ספר הזהר, נקבע לומר את פרשת עקידת יצחק יום יום. מצד אחד יש כאן דרך נוספת לקיים את מצוות לימוד תורה, ומצד אחר מוטעמת כך חשיבותו של מעשה העקידה, המדגיש את גדולת אמונתו של אבי האומה, אשר בזכותו מבקשים המתפללים בכל דור ודור את רחמי ה'. בקשה זו באה לביטוי בולט בימות החול בשתי תחינות הבאות לפני קריאת הפרשה ולאחריה, ושבהן מבקשים מה': "זכור לנו ... את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם", ו"כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו", וכדומה.
|
|