|
|
עמוד:21
והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו, רפואה שלמה לכל מכותינו, כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יהוה, רופא חולי עמו ישראל. מי שמבקש להתפלל על חולה מסוים רשאי לשלב בתוך הברכה [לאחר "לכל מכותינו"]: "ויהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, לחולהØלחולה [פלוניØפלונית בןØבת פלונית] בתוך שאר חולי ישראל" [וממשיך: "כי אל מלך"]. [ט] ברכת השנים ברך עלינו, יהוה אלהינו, את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן בקיץ אומרים: ברכה בחורף אומרים: טל ומטר לברכה ארוכה: מרפא. ∞ מיני תבואתה: כלל יבולה. ויהי רצון: "אם יש לו חולה בתוך ביתו - אומר [תפילה למען החולה] בברכת חולים" [תלמוד בבלי, עבודה זרה ח ע"א]. הנוסח שלפנינו, שלא נכנס אל כל הסידורים משום שהיו שראו אותו כפוגם בשטף התפילה, מוכר רק ממאות השנים האחרונות. הזכרת שם החולה בלווית שם אמו דווקא מתבססת על מאמר בתלמוד הבבלי [שבת סו ע"ב]. [ט] ברכת השנים: בקשה על הפרנסה, אשר בארץ חקלאית כארץ ישראל היא תלויה בעיקר בגשמי השמים ובפוריות האדמה. השם "ברכת השנים" מצוי כבר במשנה [ברכות ה, ב]. המתפלל מבקש שתהא השנה "כשנים הטובות", ונראה שיש כאן רמז לשבע שנות השובע הגדול שהיו במצרים בימי יוסף, והנחשבות כשנים פוריות במיוחד [בראשית מא, לה]. בקיץ...בחורף: יסוד הדברים בקביעת המשנה, ש"שואלין [כלומר: מבקשים] את הגשמים בברכת השנים" [שם]. במשנה [תענית א, ג] אף נקבע, שיש לבקש על הגשם החל מתפילת ערבית של ז' במרחשוון ועד לתפילת שחרית בחג הראשון של פסח. הזכרת הורדת הגשמים מתחילה כבר בשמיני עצרת [עמ' 17], אך בקשה מפורשת להורדתם מתחילה להיאמר [בארץ ישראל] רק שבועיים לאחר מכן, כדי שיהיה זמן לעולי הרגל ששהו בירושלים בחג הסוכות להגיע אל ביתם קודם לתקופת הגשמים. חילופים אלה בתפילה בין הקיץ לחורף נוהגים בכל פזורות ישראל, גם אם תנאי האקלים שם שונים לחלוטין, אות ועדות למרכזיותה של ארץ ישראל במחשבת העם ובתפילתו.
|
|