|
|
עמוד:12
אבלים בחברות ובתרבויות שונות , והם נבנו על סמך ניתוח מקורות מספרות חז"ל ושיחזורם כמודל . התקופה המיוצגת בספרות חז"ל היא תקופה ארוכה : החל במאה הרביעית לפני הספירה וכלה במאה השישית לאחר הספירה . למרות שזו הייתה חברה מסורתית - שבדומה לחברות מסורתיות אחרות השינויים שמתחוללים בהן הם מועטים יחסית - ניתן לזהות בה תהליכי שינוי ; אולם כאשר נעשים שינויים , הם מוצגים כדפוס המשכי לא משתנה . המקורות התלמודיים , המתפרשים על פני תקופה ארוכת שנים , מאפשרים לנו לבדוק דינמיקה זאת של תהליכי שינוי . ניתוח החברה על פי מקורות חז"ל מעמת אותנו עם הבעיה האנתרופולוגית של קשר בין הטקסט והקונטקסט . התרבות היהודית היא תרבות של טקסט כתוב , שהיא מתייחסת אליו בקדושה וכלא ניתן לשינוי . אבל הקונטקסט , ההקשר החברתי , משתנה תדיר עם השתנותם של תנאי הקיום . הטקסט המלווה את החברה ומכתיב לה את ערכיה ואת נורמות ההתנהגות , חייב איפוא לעבור תהליך של פרשנות כדי שימשיך להיות רלוונטי לגביה וימשיך להיות הטקסט המכוון . האנתרופולוגים הקלאסיים , כמו רוברטסוךסמית ובואז , שחקרו חברות חסרות כתב , לא עסקו בניתוח דיאכרוני ולא הכניסו מימד היסטורי לניתוחיהם , בגלל העדר זיכרון היסטורי בחברות האלה . הם גם התעלמו בכוונה מהפרשנות שאנשי החברה הנחקרת נתנו למנהגיהם , כי הם התייחסו אליה כפרשנות העשויה להשתנות לפי הנסיבות . אנתרופולגים אלה הסבירו את הטקסים והמנהגים מתוך פרספקטיווה תיאורטית חיצונית . גישה זו , לדעת גולדברג , אינה הולמת חברה בעלת תרבות כתב ארוכה . היא מתעלמת מהמימד ההיסטורי של התפתחות המנהגים והטקסים ומן התרומה שיש לגישה דיאכרונית לפרשנות . מבט היסטורי , המתייחס גם לפרשנות שנותנים אנשי החברה הנחקרת , עשוי להסביר שינויים במנהג לפי המצב המשתנה ולהאיר את האינטראקציה שבין הפרשנות הכתובה לבין ההתנהגות למעשה . בבדיקת הטקסט הכתוב ניתן לעמוד על משחק הגומלץ שבין הטקסט הגלוי לבין הפרשנות הרשמית , שהסמכות המפרשת נותנת לטקסט . בסופו של דבר שומרת המחרבות לטקסט על אוניפורמיות רבה של המסגרת הנורמטיווית , אף על פי שתוכנה של המסגרת עשוי להשתנות . על בעייתיות זו ופתרונה עמד לראשונה יעקב ב"ץ בדיוניו בשאלת המגעים בין יהודים לגרים . בעוד שהתורה וההלכה היהודית מחייבות הפרדה גמורה בץ יהודים לגרים , הנה , למעשה , באשכנז של ימי הביניים התקיים דיאלוג יומיומי גם ב"ימי אידיהן * . " ההלכה , אומר כ"ץ , שמרה על שיור המשקל בץ שני כוחות : בהסתגלות לתנאים מצד אחד , ובקיומה של זהות יהודית מצד
|
|