|
|
עמוד:13
הקדמה שנים חלם אהרון וגמן , מייסד המוזיאון ומנהלו הראשון , להוציא לאור קטלוג של כלל הפריטים באוסף . חלומו זה לא התממש . משהלך אהרון לעולמו , בארבעה ביולי , 1993 חשו המשפחה וידידיו , מוקירי זכרו , חובה להנציח את מפעל חייו . חיבור מדעי , על אודות הפריטים שבאוסף , המכונה על ידי רבים עד עצם היום הזה "האוסף של אהרון , " נראה לכולם הדרך הנכונה לכבד את זכרו של אדם שעתיקותיה של קיסריה היו כה חשובות לו . היה עלינו להחליט כיצד יוצג האוסף בחיבור זה , כקטלוג של כלל הפריטים , בו יזוהה כל אובייקט , יתואר ויתוארך ; או כחיבור בעל מספר פרקים , אשר בכל אחד מהם יובא לדיון מבחר מייצג של ממצאים , תוך הדגשה , במידת האפשר , של ההקשר , השימוש והמשמעות שלהם . האפשרות הראשונה ירדה מן הפרק בעיקר משיקולי עלות . פרסום כלל פריטי האוסף במסגרת של קטלוג מדעי היה מחייב הוצאתם לאור של מספר כרכים . מפעל רחב היקף זה נראה למעלה מהישג ידינו . הידיעה שחלק מהממצאים כבר פורסמו בעבר ( כותרות - משה פישר , גמות - א . המבורגר , מטבעות - ל . קדמן , ( או יראו אור בעתיד הקרוב כמונוגרפיות נפרדות ( כתובות - ק . מ . להמן וק . ג . הולם , פיסול - ר . גרשט ) סייעה לנו לבחור באפשרות השנייה . העדפת ספר על פני קטלוג הגבילה את מספר המשתתפים בכתיבתו . אנו מצטערים על כך שלרבים מעמיתינו העוסקים בחקר קיסריה בארץ ובעולם לא התאפשר להמנות עם הכותבים . אלו אשר השתתפו בכתיבת הספר , עסקו מלכתחילה בחקר אותם תחומים והחזיקו מראש בזכות הפרסום של הממצאים שהובאו על ידם לדיון . האוסף כולל מאות רבות של פריטים המשקפים בצורה נאמנה את רוב הממצא שנחשף במשך השנים בקיסריה , גם את זה שאיננו מוצג במוזיאון . מאחר וכל פריט באוסף הוא בעל חשיבות , היה קשה להחליט על מה לוותר . בלית ברירה לא נכללו בספר ממצאים מן הים ( כלים , עוגנים וכ"ו , ( תכשיטים ( למעט גמות , קמיעות וחותמות , ( קוביות משחק וצעצועים , כלים מהתקופה הביזנטית ולאחריה ( למעט נרות ) ופסלוני חרס . חשוב להדגיש שאין הספר מכוון לספר את תולדותיה של קיסריה או את תולדות החפירות שהתנהלו בה במהלך השנים ; גם לא להציג תמונה מלאה של כל הממצא האמנותי , האפיגראפי והנומיסמטי . הדגש בספר מושם על ממצאים שטרם פורסמו או כאלה שכבר פורסמו ואשר הבאתם לדיון במסגרת זו נראתה חיונית להבנת מורכבות האמונות , אורחות החיים , הטעם והאמצעים של תושבי קיסריה לאורך התקופות . בעזרת החפצים שבאוסף קיווינו לחשוף בפני המתעניינים בעברה של העיר שנוסדה על ידי הורדוס - שוחרי הארכיאולוגיה והאמנות , תלמידים וחוקרים - לא רק את אופי הממצא ( טכניקה סגנון , איקונוגרפיה ) והיקפו , אלא גם את הבעיות הכרוכות בזיהויו ובהבנת משמעותו בהקשר בו שימש בעת העתיקה . דומה כי בשל המבנה והתוכן ניתן להחשיב את הספר כספר אמנות ; מבחינה זו הוא מהווה חידוש מרענן בתחום חקר האתרים הארכיאולוגיים בארץ . דברי הפתיחה של אשר עובדיה ויהודה רותם באים להזכירנו כי ללא אהרון וגמן והאוסף שלו לא היה ספר כזה רואה אור לעולם . הפרק האחרון בו לוקטו קטעים נבחרים מפרי עטו של אהרון ומחילופי המכתבים בינו לבין פרופסור קזובה , מכוונים ללמדנו שאהרון וגמן , האוטודידקט , היטיב להכיר את קיסריה לתולדותיה יותר מכל אדם אחר , וכי חלקו בשימור עתיקותיה לא יסולא אפילו בפז . מחברי הפרקים התבקשו להקפיד על אפרט מדעי מלא ועל שפה מובנת לכל נפש . אנו מקווים כי אכן מעיד המוגמר על מאמצינו אלה . כל אחד מהפרקים ( אי-הי ) נשלח לקריאת שניים או שלושה
|
|