|
|
עמוד:7
מבוא הפילוסופיות שנוצרו בדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה ובגליציה ביטאו כמה מגמות במחשבת ישראל המודרנית , שאך זה התחילו להסתמן כתנועות . היה זה מפעלם של יחידים יוצאי דופן שפעלו כחלוצים והכינו תשתיות לאידיאולוגיות של התנועות שקמו בדור השני , תוך כדי התמסרות בית ספרית , קהילתית ותרבותית ספרותית . מהלך ההתמסדות התנועתית נישא על התפתחות חברתית שהעלתה דרישות ועוררה רצון ליצור ממסד שייאבק למענן . כדור הראשון היתה ההשכלה השוחרת אמנציפציה בגדר תקווה קרובה . היא התבטאה בהווה במישור חיי הרוח , ביצירה ספרותית , באורח חיים אישי , ובמידה מוגבלת בקריירות מקצועיות של הבודדים שהעזו להבקיע את הסייגים המסורתיים , שכבר נסדקו במידה מסוימת משני הצדדים . יחידים אלה בלטו בכשרונם ובתעוזתם ועוררו פליאה וביקורת . הם ריכזו סביבם חבורות של תלמידים , מעוניינים ותומכים , אך לא עמדו לרשותם כלי תקשורת ותמסורת משלהם , לא בדמות כתבי עת והוצאות ספרים , ולא בדמות בתי ספר ואולפנות . בדור השני כבר נראתה התעוררות חברתית תוססת ונרחבת . צעירים רבים שהתחנכו בבתים ובקהילות המסורתיות , הרגישו כהשתנות ובסיכוייה . הבקיעים והסדקים שניבעו בחומת הגיטו נראו כבר בשערים סובבים בדוחק על ציריהם המוחלדים . הדבר גירה מאמץ ממוקד להחיש את התהליך ולמצות אותו בהווה , ולא רק כתקווה מעורפלת לעתיד . עכשיו היה זה תהליך חברתי המאפיין דור שלם . הצעירים התחילו למרוד נגד החינוך המסורתי שקיבלו מהוריהם . בייחוד המוכשרים שביניהם , שהרגישו שחינוכם אינו תומך אלא כפייתי וחונק . הם שאפו להיחלץ ולהרחיב את מסלולי הקריירות האישיות של החלוצים הראשונים בחברה הכללית הנאורה לדרכים סלולות . ההתעוררות לקראת השכלה ואמנציפציה המשיכה להיות אינדיווידואלית . עדיין היה מדובר בצעירים המוכשרים ביותר , בעלי המוטיבציה והסיכוי להצטיין ולהשתחרר ממגבלות לידתם וחינוכם . היתה זו שאיפה אישית לרכוש השכלה כללית , לזכות בתעסוקה במקצועות נחשבים ומצליחים , להצטיין ולתפוס מקום בחברה הכללית הנאורה . מבחינה זו היתה הצטיינותו של מנדלסון כסופר גרמני מפורסם משמעותית בעיני צעירי הדור השני יותר ממפעלו בתחום היהדות . בקריירה שלו כפילוסוף וכסופר גרמני , דווקא בה , הוא נתן את המופת האישי שהוכיח שאפשר לצאת מן הגיטו ולהשתלב בחברה הכללית , אף כי הדבר כרוך בקשיים ותובע מחירי זהות כבדים . נראה שצעירי
|
|