ישיבות נוספות

עמוד:412

ישיבות נוספות מלבר ישיבת 'עץ חיים' על מוסדותיה השונים קמו בעיר העתיקה 'תלמורי תורה' וישיבות נוספות . ב 885 ו מדווח העתון 'הצבי / בי לעדה האשכנזית בירושלים 5 בתי 'תלמוד תורה , ' והם : ת"ת הכללי בחורבת ר' יהודה החסיד — ב 75 ו תלמידים , בית ת"ת לכולל אונגריה 16 — תלמידים , ת"ת במאה שערים 60— תלמידים , ת"ת במשכנות ישראל23— תלמידים , בית היתומים של האשכנזים 35— תלמידים ; וכן ב 65 מורים , " באותה השנה מוסר עתון זה גם כי קיימת דרישה בירושלים להקמת ישיבה מרכזית שממנה יצאו רבנים ומורי הוראה . 12 עוד מספר העתון ב 1885 על ה'תלמור תורה' שהקים יבולל אונגריה' לרגל חששו מאי כשרותו של ה'תלמוד תורה' הגדול שבעיר . באותה השנה הקים גם 'כולל ווהלין' תלמוד תורה משלו , וגם עולי רוסיה החלו מתארגנים , שכרו להם בית תפילה על מנת ללמד את בניהם ובני הגרים תורה . 15 הישיבה האשכנזית הגדולה השניה שקמה בעיר העתיקה היתה ישיבת 'חיי עולם . ' הגידול הרב באוכלוסיה היהודית הוא שהביא בשנות ה 80 להקמת מרכז ישיבתי שני זה . הישיבה שנוסדה בתרמ"ו 886 ) ו , " ( . שכנה תחילה ברובע היהודי , ממזרח לרחוב המיידאן , על שפת המדרון היורד אל עבר הכותל המערבי . מאוחר יותר עברה הישיבה לרובע המוסלמי . ישיבת 'חיי עולם' היתה המרכז החינוכי תורני של 'כוללי' החסידים , במקביל למה שהיתה 'עץ חיים' לפרושים . הישיבה כללה מספר מחלקות , א . ת"ת לתשב"ר ( תינוקות של בית רבן ) 1 ב ' . ישיבת בחורים מצוינים' שגמרו לימודיהם בת"ת וראויים להשתלם כרבנים ומורי הוראה , שו"בים , דיינים ובדומה,- ג . ישיבה גדולה לרבנים וגדולי תורה ש'תורתם אומנותם' ו ד . בית תבשיל ליתומים ( בולל ביגוד ) נ ה . ספריה — בית אוצר ספרים . הישיבה התפתחה במיוחד במבנים החדשים שנבנו עבורה ברובע המוסלמי . אשר לעצם בנייתה ברובע זה — בכך נדון מאוחר יותר , שעה שנעסוק בהתפשטות היהודית בסוף המאה ( ראה עמי . ( 430 ב 3 ו 9 ו היה מספר תלמידי הישיבה 0 — ו . 1 ישיבה אשכנזית גדולה שלישית שקמה בעיר העתיקה היתה ישיבת 'תורת חיים , ' אך הואיל וישיבה זו נוסדה מראשיתה ברובע המוסלמי , נדון בה רק מאוחר יותר , במסגרת הדיון בהתפשטות היהודית לרובע זה ( ראה עמ' . ( 429 בשנת תרנ"ה 895 ) ו ) נוסדה במרכז הרובע היהודי —מצפון לרחוב הקראים ( רחוב פלוגת הכותל ) וממערב לרחוב תפארת ישראל —ישיבה אשכנזית נוספת , שנקראה 'אהל משה' על שם הרב הידוע מבריסק , ר' משה יהושע לייב דיסקין . היוזמים והפעילים בהקמתה היו ר' ישעיהו אורנשטיין ובנו ר' יעקב r במרוצת הזמן כיהן האחרון למעשה כראש הישיבה . הישיבה היתה באפוטרופסותו החלקית של הרב דיסקין , אך ייצגה את חוגי הקנאים הקיצוניים , שראו ברב מבריסק את מנהיגם הרוחני . הקמתה נתקלה בהתנגדות חריפה מצד הישיבות הוותיקות , שראו בה גורם מתחרה באיסוף כספים . עקב כך לא קיבלה הישיבה תמיכה מהקופה הכללית על שם ר' מאיר בעל הנס , וסבלה מבעיות מימון קשות . היא התקיימה אך בקושי מתרומות לא קבועות מחוץ לארץ . ' אהל משה' היתה ישיבה קטנה בהשוואה ל'אחיותיה' הגדולות 'עץ חיים ' , ' חיי עולם' ו . 1 הצבי , י"ב בכסלו תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון ח , עמי . 12 . 2 שם , י"ב בתמוז תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון לד , עמי . 2 גו . שם , טי בתשרי תרמ"ו , שנה שניה , גליון א , עמ' ו . 4 ו . שם , י"ד בדושון תרמ"ו , שנה שניה , גליון ד , עמי ו . . 15 שם , כי בתמוז תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון לה , עמי ו . . 16 פריימן , עמי 36 —תלמוד תורה יחיי עולם , " עמי 49 —הישיבה יחיי עולםי , 17 על פי קונטרס יחיי עולם / . 18 פריימן , עמ- . 19 . 49 גליס , דמויות ירושלים , עמי קפא-קפר

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר