|
|
עמוד:385
בתי ספר מקצועיים ולבנות בערך מאמצע המאה ואילך , החלו לקום בירושלים מוסדות רוינוך חדשים משני סוגים עיקריים : כאלה שמטרתם העיקרית היתה הקניית הכשרה מקצועית —אלה הוקמו ראשונים ; וכאלה שהתכוונו להרחיב את השכלת התלמידים —אלה הוקמו מאוחר יותר , והם שעוררו בעיקר את המריבות ברבר הצורך או אי הצורך בהקמתם . לסוג הראשון שייכים בתי ספר לבנות . מאחר שהבנות לא למדו ב'חדרים' ובישיבות , התעורר לראשונה הצורך להעניק ל ה ן השכלה , וההשכלה שנראתה מתאימה היתה הכשרה מקצועית , בתפירה , רקמה וכדומה . היו אלה שוב נציגי בית רוטשילד ומונטפיורי שעשו את הצעדים הראשונים להקמת בתי ספר מקצועיים יהודיים בעיר . שליח הרוטשילדים , ד"ר כהן , ניסה להקים , בצד מפעלי הצדקה שיסד , גם בית ספר למלאכה ובית ספר לבנות . פרנקל מספר , כי החכם אברהם הכהן ניסה להקים בית חינוך למלאכה , כנראה מטעם משפחת רוטשילד . למדו בו כ 30 נערים , ועסקו בו גם בלימוד תורה . אך בית הספר נכשל ונסגר . כהן רייס מוסר , כי בבית ספר זה , שהוחזק בידיבעלי מלאכה פרטיים , למדו 30 תלמיד —האשכנזים בחדר מיוחד ובשפתם המדוברת , והספרדים בחדר מיוחד ובשפתם המדוברת . פין אומר , כי ב 1854 החל אלברט כהן , שליח בית רוטשילד , לבנות כמה מוסרות חשובים בירושלים , ביניהם בתי ספר מקצועיים לילדים ולנשים . מונטפיורי ניסה אף הוא להקים בעיר מעין בית ספר מקצועי . היה זה מפעל תעשייתי — בית אריגת הפשתן —שיועד ל ס 4 חניכים , וכפי שכבר צוין לא עלה הנסיון יפה . יש הרואים המשך לנסיונו של אלברט כהן להקים בית ספר למלאכה בירושלים בנסיון נפל שעשה הפקיד המתורגמן היהודי יוסף קריגר , שפנה ב 1867 אל הוועד המרכזי של חברת 'כל ישראל חברים' בפריס בהצעה לפתוח בית ספר בירושלים . היה זה בית ספר חלקי , שהחל לפעול בראשית 868 ו בהנהלתו של קריגר , אך עקב התנגדות הקנאים ובגלל קשיים נוספים נסגר ב 870 ו . רק כעבור 0 ו שנים קם בעיר בית הספר המקצועי הממשי הראשון —הלוא הוא בית הספר 'אליאנס' של חברת 'כל ישראל חברים' . מונטפיורי , בביקורו הרביעי , ( 1855 ) יסד בירושלים בית ספר לבנות . פרנקל מציין לזמן ביקורו 856 ) ו ) שני בתי ספר לבנות בעיר ; באחד , המקביל לבית הספר לנערים , פרי נדבתם של האחים רוטשילד ופעולתו של אלברט כהן , למדו מלאכת יד , קריאה ותפילה . בחדר אחד למדו 3 נערות ובשני . 5— הבית היה במצב של התמוטטות . למוסד זה היה ועד בן 24 חברים , שבבל זמן קיומו התכנס רק 3 פעמים ודן בעיקר מי יהיה החותם הראשון על המכתבים . המוסד האחר היה בית הספר לתפירה מיסודו של משה מונטפיורי . גם הבניין הזה לא היה במצב טוב ( דמי השכירות ל 3 שנים היו 18 , 000 פיאסטר ומחיר בדק הבית ושאר ההוצאות 8 , 000 — פיאסטר . ( באחד החדרים היו ו 2 ילדות , שחלקן היו עסוקות במלאכה . פרנקל אף מעיר , כי ההורים אינם ממהרים לשלוח את בנותיהם לבתי הספר , והם מוכנים לעשות זאת רק תמורת תשלום . גם סטיוארט מספר על קיום בית מלאכה ליהודיות בירושלים , שבו הן לומדות לתפור , לרקום . 42 גת , עמי , 149 והמקורות שם ; נוימן , עמי 399 ( בתרגומו של גת , עמי נא , סא-סד . ( ג . 4 פרנקל , עמי . 44 . 222-221 כהן רייס , עמי . 45 . 77 פץ , זמנים סוערים , ב , עמי . 46 . 321 ביחס אליו ראה גם : נוימן , עמי 417-414 ( בתרגומו של גת , עמי סג-סד . ( וראה סיכומו של מייזל ( עמי ( 15-9 בעניין פעולתו של מונטפיורי באותם הזמנים בירושלים . בעניין בית האריגה , ראה ? מלאכי , עמי . 47 . 168-150 ראה בעניין זה : גת , עמי ; 241-239 לון נרסיס , עמי ; 110 ולאחרונה : גרינוולד , עמי . 46 . 174-173 פרנקל , עמי . 223-222 וראה גם : כהן רייס , עמי . 78-77
|
|