|
|
עמוד:375
סיכום פעילות הבניה בירושלים העתיקה במחצית השניה של המאה ה 9 ו , ובמיוחד בנייתה של שכונת ' בתי מחסה / שנבנתה לערך במקביל לשכונת 'משכנות שאננים , ' מורות על חשיבותו ועל גידולו של המרכז היהודי בעיר העתיקה באותם הימים . שכונת 'בתי מחסה' נחשבה אז לשכונה מיוחסת . הדירות בה נמסרו לדייריהן על פי הגרלה , לזמן מוגבל ותמורת שכר דירה , ורבו הקופצים עליהן . לעומת זאת , ב'משבנות שאננים' נמסרו הדירות לדייריהן חינם , ובתחילה במעט שלא נמצאו מעוניינים . ברור בי הסיבה לכך היתה , ש'בתי מחסה' נמצאה בעיר העתיקה , קרוב לכותל המערבי , בלב היישוב היהודי באותם הימים , בעוד ש'משבנות שאננים' היתה שבונה ראשונה מחוץ לחומות , במקום שסכנות ואי בטחון הרתיעו את האנשים . ברם , למרות ההצלחה הראשונה של 'בתי מחסה , ' נתברר כעבור זמן , כי דווקא הדרך של 'משכנות שאננים' היתה הנכונה . בניית שכונות ובתים בתוך העיר העתיקה יכלה להיות רק פתרון חלקי וארעי לגידול הקהילה היהודית בירושלים ; פתרון מלא ויסודי הרבה יותר היה בהקמת שכונות ועיר חדשה מחוץ לחומות ) . בחל ק השני של חיבורנו נעסוק בתיאורה ובניתוחה של דרך גידול והתפשטות וו . ( עם זאת , תרומת 'בתי מחסה' להתפתחות היישוב היהודי בירושלים במאה ה 19 במקומה מונחת . היה זה נסיון ראשון לסייע בפתרון בעיית המגורים בעיר העתיקה , שכה החריפה בתקופת דיוננו . צפיפות הדיור , תנאי המגורים , שהיו מתחת לבל ביקורת , והאמרת מחירי הדירות —כל אלה הביאו את יבולל הרירי להחלטה , שהעזרה החשובה ביותר ליהודי ירושלים היא בניית בתי מגורים . לראשונה במאה ה 9 ו התארגנו יהודים לפעולה בקנה מירה כזה . קניית שטח גדול ובניית עשרות דירות עליו היתה פעולה ציבורית יהורית חלוצית . . 82 שערי ציון , כ"ז בשבט 878 ו , שנה שניה , גליון , 42 עמי 78 ו . בתאריך מאוהר יותר מוסר לונץ ( ירושלים , ד , תרנ"ב , עמ' ( 221 כי ממשיכים לבנות מבנים לאלמנות בבתי מדוסה שעל הר"וניץ . האלמנה / שנבנו 3 שנים קודם תלמוד תורה של הספרדים , ובית המדרש 'דורש ציון , ' בתים נוספים התמוטטו בחלקם ואחרים מטים לנפול .
|
|