שכונת 'בתי־מחסה'

עמוד:374

המערך הכללי שנתקבל בעקבות בניית 'בתי מחסה , ' או כפי שנקרא אז ' , דער דייטשער פלאץ' ( המגרש הגרמני , ( היה של 'חצר מרובעת רחבת ידיים מוקפת בתי מגורים שבהם דירות מיוחדות לכמה עשרות משפחות , לכל משפחה חדר ופרוזדור ומטבח . זה היה החלק המרווח ביותר של העיר העתיקה ' . 74 ' חומה הקיפה את כל השכונה והיו בה שערים של ברזל או של עץ עבה . בלילות היו השערים ננעלים , והדרים בשכונה חשו עצמם בטוחים 5 ' ל . הקמתה של השכונה הסגורה הביאה גם לפתיחת הדרך הקיימת עד היום בדרומה של השכונה , המובילה לאורך החומה מהרובע הארמני לכותל המערבי . בניגוד לתשבחות הרבות שבפי המקורות השונים שהבאנו ער כה למפעל 'בתי מחסה , ' מלגלג דוד ילין על כך שיהודי הונגריה והו '' ד השתלטו על השכונה והותירו לכלל בני ישראל רק כ 73 ממקומות המגורים בבתים , ואלה דבריו : 'זה כחמש ושלושים שנה הוציא הרב הגאון עזריאל הילדסהיימר וחבריו הרבנים קול קורא באשכנז ובאונגריה לאסוף נדבות לבניין בתי מושב לעניי תלמידי החכמים היושבים שבירושלים . וייאסף בסף רב , ויקנו חלקה רחבת ידיים בתוך העיר , בחלק המזרחי של הר ציון , היא היא חלקת "תל הגפרית" ( תל אל כברית , ( ויבנו עליה יותר מחמישים בתים , בכסף הנאסף בקופה , ויקראו את שמם "בתי מחסה . '' ויהי בהגיע תור חלוקת הבתים בין עניי תלמידי החכמים בירושלים , ויקפצו בני אונגריה בראש , כי מי בל קהל ישראל אם לא "שומרי החומות" ותלמידי חכמיהם ? ובני הו"ד ( הולנד ודייטשלנד ) נגררו גם הם אחריהם ... ובבן החליטו ראשי המפעל הזה שבחו"ל לחלק את זכות הישיבה בבתים האלה לשלושה חלקים , והיה השליש לבני אונגריה , והשליש לבני הו"ד , והשליש השלישי —לכלל ישראל וענייהם באמת , אשר לא זכו להיוולד בקדושה ובטהרה בארץ אונגריה או אשכנז , ובכלל ישראל אלה ! האשכנזים והספרדים והמערביים והתימנים וכל ערות ישראל לארצות גלותו . ויהי כל קהל ישראל לעבר אחר ובני הגר ( הונגריה ) והו"ר לעבר אחד —ומנתם מנה אחת אפיים . 77 ' נוסף על שכונת 'בתי מחסה' הידועה , הוקמו לידה במאה ה 9 ו גם מבני חסר נוספים עבור בני עדות המזרח . בעתון 'יהודה וירושלים' אנו מוצאים יריעה , בי על 'הר ציון' נבנים בתי תלמור תורה ל'כוללים' ספרדיים . כן נבנה שם משכן חסד לאלמנות — 'גבול אלמנה' — וגרות שם 40 ו אלמנות עניות . ובעתון 'הלבנון' אנו קוראים בי 'נבנו בתים בירושלים לאלמנות עניות — ושם המקום '' גבול האלמנה . " וגם נבנו בתים לצורך תלמוד תורה לילדי בני ישראל יתומים ובני עניים' . ( במקום אחר מוסר 'הלבנון , ' בי לעדת האשכנזים בירושלים יש 3 חברות לבניית בתים מחוץ לעיר , ונוסף להם , חברת 'פועל צדקי , וחברה להכנסת אורחים הדואגת לבאים לירושלים . ובבתי מחסה שעל הר ציון הוקדש חדר מיוחד להכנסת אורחים ) . ל 876 ו מציין גאון ביחס ל'גבול האלמנה , ' כי אלה הם בתי חסד של עדת המערביים בירושלים . בהם 106 בתים , ובכל בית 3 אלמנות . למעלה 8 — בתים לתלמירי חכמים ובית לועד ; קופת תמחוי —לחלוקת מזון , קופת ביקור חולים —שנוסדה בירי נשים , וחברת 'משכיל אל דל ' , ' שבת אחים' — עזרה לחולים . "' כנראה שהבתים היו די עלובים . כעבור שנתיים אנו קוראים בעתון 'שערי ציון , ' כי מחמת סערה נהרסו שני בתים מהבתים של 'גבול . 74 פרומקין , שופט , עמי . 75 . 48 בר טורא , בתי מחסה , עמ 6 . 126 ד . הורוביץ , מוסד היסוד , עמ' 0 ג . 77 . 1 ילין , כתבי , א , עמי 65-64 ( יי באב תרנייו . ( . 78 יהודה וירושלים ( קרסל , ( עמי . 56 גרייבסקי ( אבני זכרון , א , עמי 2 ו ( 13— מביא מספר כתובות מחצר התלמור תורה והתמחוי וגבול אלמנה לעדת הספרדים , ומציין בי המקום נוסד בשנת תרי"ט . 79 . ( 1859 ) הלבנון , זי בתמוז תרל"ג , שנה תשיעית , גליון , 44 עמי . 80 . 384 שם , י"ז באדר תרל"ו , שנה שתים עשרה , גליון , 31 עמי . 81 . 241 גאון , עמי . 133

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר