|
|
עמוד:364
המלאכה וגם אלה מהם שלא יכלו לחיות מפירות אחוזותיהם בעיר ובשדה , עסקו במסחר עם הפלחים בתבואה , ירקות ובשמים , משא ומתן של בהמות אך לא במלאכה . ( הפועלים עסקו בכל מיני עבודות קשות , רובם היו מילידי הארץ ומתושביה מדורות קדומים . מצבם הרוחני היה דל מאד , ורובם היו אנשים גסים והם נקראו בפי ההמון בשם מוריסקא וידעו רק התפלה ולקרוא בתורה על פי הניגון הקבוע בלי הבנת פירושה . 30 ' על קבוצה זו באובלוסיה מספר גם העתון 'הלבנון' מ 869 ו . העתון מציין , כי רוב תושבי ארץ הקודש אינם ילידי הארץ , אלא מפליטי הרדיפות בארצות האויב . העתון מחלקם ל'שלשה מחלקות : הראשונה היא ; האנשים הזקנים , הבאים מארצות המזרח , מארץ מאראקא וזעיר שם זעיר שם מערי פרסי . כספם מועט , אך גם שנות חייהם מועטות ' . המחלקה השניה הם הרבנים והחכמים , או פרחי חכמים , ' ואילו 'המחלקה השלישית המה מדלת קבוצת אחינו , מרביתם ילידי הארץ ונקראים מארישקעס בפי הספרדים ... הם מתפרנסים מיגיע כפיהם ( כי יודעים שפת עם הארץ ;( סובבים על הכפרים ומביאים משם כל ממכר הנדרש לתושבי העיר , מהם נושאי סבל ועושי כל עבורה קשה גם נמבזה ונמאסה ( אשר הישמעאלי והנוצרי לא יעשנה . '' ... ( לפי לונץ מילאו היהודים באותם הימים תפקיד חשוב גם במסחר . במיוחד עסקו 'בסחר הארג ( שהיה כמעט כולו בידי יהודים ) שהיו מביאים מעיר החוף בירות או מדמשק , חלפנות , היינו חילוף מטבעות זהב במטבעות בסף ונחושת , או להיפך , ומכירת וקניית מטבעות זהב קטנות לתכשיטי נשים , ולפעמים גם שטרי המחאה , על סוחרי בירות ( גם החלפנות היתה כולה בידי היהודים ) ולמעט מהם היו חנויות מזון ברובע היהודים' . גם חרשי אבן יהודים היו בירושלים , ועל אחד מהם מספר לונץ בשם אליעזר הלוי , מזכירו של מונטפיורי ' ; והיה לנו ר' מרדכי פ"ח בירושלים למשל ... הוא היה לפנים פאר עקב האומנותבוילנה וגם היום יוכל להתגדר באומנותו אף בארץ אשכנז ויעזוב את כבודו ושפעתו לאכול לחם עצבים בזעת אפיים בירושלים . ועוד זולתו נמצאו בזה כמה חרשי אבנים מהירים במלאכתם אשר גם חכמות ארץ אשכנז וכתביה לא מוזרים המה להם אבל רוח האמונה חזקה עליהם ותוליכם אל ארץ הקדושה' . ברגמן מפרט את האומנויות שעסקו בהן יהודי ירושלים בשנות ה 50 של המאה ה 9 ו : כורבי ספרים , עושי נעליים של שרוכים ( אחת מן האומנויות החשובות היא עשיית נעליים , ( ... חרטים , כובענים ,... בנאים , סופרי סת"ם , עושי מסרקות , חייטים , סורגי גרביים , מסגרים , נגרים , אופים , קצבים , וקונדיטורים . הוא אף קובע את דרגת החשיבות של כל אומנות . * על פי מפקד מונטפיורי מ 839 ו היו רוב אלה שעסקו בעבודה יצרנית בקרב היהודים — ספרדים . מתוך מספר בולל של 751 ו מפרנסים שנמנו , התפרנסו ממלאכה ומעבודה 229 ספרדים ו 28 אשכנזים . הנוסעים המערביים גם עומדים על כך כי מיעוט התעסקותם של היהודים במלאכת כפיים אינו נובע מאי רצונם לעבוד , אלא מאמונתם בחשיבות לימוד התורה , במיוחד בארץ ישראל . על כן הם מקדישים את כל זמנם ללימוד ונזקקים לתמיכה מחוץ לארץ . ברטלט אומר , כי היהודים עניים . 30 שם , עמי 166-165 ( מתוך : ירושלים , יג , תרע"ט . 31 . ( הלבנון , ט"ו בתמוז חרב"ט , שנה ששית , גליון , 25 עמי . 12 . t ? 5 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 166-165 ( מתוך : ירושלים , יג , תרע"ט . ( וראה גם : לונץ , ( 1882 ) ירושלים ( גרמנית , ( עמי . 63-47 ג . 3 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 174 ( מתוך ירושלים , יג , תרע"ט . *< 33 . ( ברגמן , אליעזר ו 0 ילא , עמי 33 . 92-91 ב . בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 366
|
|