העדה הספרדית באמצע המאה

עמוד:325

הערה הספרדית באמצע המאה על מצב העדה הספרדית בירושלים באמצע המאה ה 9 ו אנו מוצאים תיאורים רבים בספרות המערבית מאותו הזמן . גב' פין , למשל , מציינת , כי בעיני התורכים הם היהודים מבחינה רשמית . הותר להם לגור על מורדותיו המזרחיים של 'הר ציון , ' וכן הועסקו אחדים מהם ליד . 28 גת , עמי . 80 וראה גם : אליאב , אהבת ציון , עמי , 14 והמקורות בשניהם . . 29 נוימן , עמי 75 ג . 0 ג . גת , עמי ; 72 לונץ , ירושלים , ד , עמי 0 ו . 2 בדבר הפירמאנים התורכיים ראה גם : גרייבסקי , מגנזי ירושלים , החוברות הראשונה והשניה . . 11 ג . ' ווילסון , א , עמי . 459-455 וגא . מעוז , ירושלים , עמי . 270 כתוצאה מתהליך קבלת הנתינות הזרה החלו יהודי ירושלים מתחלקים לשני סוגים : הסוג הראשון — ובשנות ה 40 הוא עדיין היה הרוב המכריע — כלל נתינים עות'מאנים ( רעאיא , ( והשני כלל את כל ה'פראנקים' החוסים בצל מדינות זרות . מאמצע המאה הלך וגדל מספר הנתינים הזרים בקרב היהודים . נוימן מדגיש את דבר השתייכות היהודים לשתי קטגוריות , האחת , הגדולה יותר במספרה , הם . נתינים עות'מאנים , והשניה כוללת את אלה שבחסות זרה — הפראנקים . לנתינים העות'מאנים יש חופש מלא , ורק מס הגולגולת חל עליהם , 30 , 15 ) או 60 פיאסטר לשנה , לפי היכולת . את המס גובה הקהילה והיא המשלמת עבור העניים . ( היהודים שבחסות הקונסולים משוחררים מההרג' הזה ומשלמים מכסים קטנים מאד . מוסדות צדקה אינם משלמים מכס על היבוא ונהנים מאותן הזכויות כמו מוסדות ה'פראנקים . 29 ' השלטון התורכי החדש נשתנה תכלית שינוי מהשלטון הקורם . ירושלים היתה לעיר מחוז אשר פחה משל בה , והשלטונות התורכיים החלו מאשרים נציגים רשמיים לעדות הלא מוסלמיות . בין היתר נתקבלה פקודה מקושטא לבחור רב ראשי — 'חכם באשי' — ליהודי ירושלים . מיד קמה מחלוקת סביב למשרה חשובה זו r אחדים התנגדו מבל וכל ואחרים נלחמו במועמד הראשון , הרב אברהם חיים גאגין , רבם של הספרדים בעיר . גאגין נבחר בכל זאת והסולטאן אישר את כהונתו . המשרה החדשה הביאה לחיזוק מעמדה של הערה הספרדית בעיר , שכן ה'חכם באשי' נבחר תמיד מתוכה והובר רשמית מטעם השלטונות כ'ראשון לציון . ' אמנם לא כל הרבנים הראשיים שבאו אחר בך קיבלו את הפירמאן המלכותי , והיו מהם שלא זכו אלא להכרת השלטון המקומי , אך אין ספק שמעמד ה'חכם באשי' השפיע לטובה על מצב היהודים " . תיאור מעניין אנו מוצאים אצל ג . ' ווילסון , שביקר בעיר ב 845 ו . לדבריו מהווים היהודים הספרדים בירושלים , שרובם באו מארצות האימפריה התורכית , את רוב תושביה . חלק מהמשפחות כבר נמצאות בירושלים מזה כמה דורות . כמעט כולם נתינים עות'מאנים . לרב הראשי , הנקרא 'חאכים פאשה , ' סמכויות אזרחיות מטעם הממשלה . ליד דלת ביתו מופקד משמר בבוד של שומרים וחיילים . הוא ממונה על גביית המסים בקרב קהילתו , ולרשותו מספר פקידים . השפעתו משתרעת , פחות או יותר , על כל הספרדים בארץ . עור יש לציץ , בי לערות הלא מוסלמיות המקומיות היה עדיין סטאטוס של 'מילת' שהעניק להן אוטונומיה רחבה בענייני חינוך ופולחן ושיפוט בענייני אישות . במועצה הארמיניסטרטיווית של ירושלים היה ייצוג ליהודים ולנוצרים העות'מאנים ונציגיהם זבו לפרקים ליחס הוגן ונטלו חל ק פעיל בעבודת המועצה . עם זאת היה הייצוג היהודי והנוצרי במועצה נמוך מחלקם באובלוסיה , ומעמדם היה בדרך כלל נחות ממעמד חברי המועצה המוסלמים .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר