העדה האתיופית ומאחזיה

עמוד:276

העדה האתיופית ומאחזיה ל 1806 מוסר זטצן , כי לאתיופים חלק בחצר הקופטים , וכי הם נראים עניים למרי . במקום אחר הוא מציין , כי המנזר האתיופי , דיר א סולטאן , הנוגע בכנסיית הקבר , הוא אחד המבנים הראויים ביותר לתשומת לב בירושלים . היו שם כ סו נזירים ו 3 נזירות אתיופים בלבר , בולם לבושים לבוש רל . חררי המנזר בנויים סביב חצר מרוצפת,- במרכזה כפה , שתחתיה הקפלה של הצלב הקרוש . לאתיופים קפלה משלהם , קטנה ולא יפה . הממונה עליהם ( superior ) הוא ארם זקן ועתה הוא חולה . האתיופים סובלים מהקור השורר כאן , ומהם שמתו בדרך מסעם מחבש לירושלים , הנמשךשנה . " האתיופים בירושלים נמצאו תחת השפעת כיתות נוצריות אחרות . מבחינת ההשקפה הדתית הם קרובים לשכניהם הקופטים . שטראוס ( 1845 ) מרגיש עוברה זו ומציין , כי הכנסיה האתיופית כפופה לסמכות הפטריארך הקופטי בקהיר . אך בירושלים יש להם מנזר משלהם , ולא חסרים צליינים אתיופים העולים לרגל לירושלים . בגלל המרחק הרב ממולדתם הם שוהים בעיר שנה שלמה . כפי שציינו כבר , השתדלו האתיופים , יחד עם הקופטים , להעזר בארמנים נגד העדה החזקה שבעיר , היוונים האורתודוכסים . עם חדירת הפרוטסטנטים לירושלים הם החלו לוטשים את עיניהם גם לעבר האתיופים . בקשר לכך מספר שטראוס הפרוטסטנטי ( ל 845 ו , ( כי ה'אבונה' באתיופיה ביקש מהכישוף ג 1 באט לקבל על עצמו את האחריות הראשית על המנזר האתיופי . בבר סודרו שיעורי מקרא קבועים ונוצר קשר עם המיסיון , בך שהעליות לרגל עשויות להפוך לברכה לכל הכנסיה הפרוטסטנטית . גם פטרמן ( 1853 ) מוסר , כי האתיופים מסרו עצמם לאחרונה לחסותו של הבישוף גובאט . בעבר היו להם זכויות רבות בירושלים — קפלות משלהם בבנסיית הקבר ומנזר גדול ; אך הך 3 ר השמיד אח וו . פטרמן , א , עמי . 14 . 206-204 פטרמן , א , עמי : 227 טובלר , טופוגרפיה , א , עמי . 12 . 279-267 ווילסון , סקר , מפת קוי הגובה . 15 . 1 : 2 , 500 , פיארוטי , עמי . 13 . 279-277 וויליאמז , ב , עמי . 14 . 564 בדקר , ( 1876 ) עמי 203-202 ( בצילום יכרטאי , עמי 6 ג : ( 37- על בור הלנה ראה גם בפרק המים , עמי . 17 . 97 בדקר , ( 1912 ) עמי . 80-79 בעניין זה ראהגםעמי . 19 . 275 זטצן , ב , עמי 8 . 274 , 10 ו . פרס , ספר המסעות , עמי . 20 . 133 שטראוס , עמי . 21 . 239 גייגי ריטר , ד , עמי 203-202 מוסר פרטים נוספים על קהילה נוצרית » וראה גם : נורוב , א , עמי . 11 . 192 שטרא 1 ס , עמי . 239 הנותרות משמשים בתים פרטיים . " מסתבר , כי לחלק מהנוסעים נתערב המנזר הקופטי , סט . ג'ורג / ב'ח'אך המצרי שמצפון לבריכת חזקיהו , שבנייתו החלה בתקופת איברהים פחה . במפת ווילסון ( 1864 / 5 ) מצוינים שני האתרים בצורה ברורה , כל אחד בנפרד , במקומם הנכון . לדברי וויליאמז 849 ) ו ) התפרנסה העדה הקופטית בירושלים מהשכרת 6 בתים קטנים . " פטרמן ( 1855 ) מציין , כי מספר הקופטים בעיר הוא מועט ביותר , וכי אלה בעיקר אנשי כמורה החיים כל השנה במנזרם . טובלר מעיר ( לאותו זמן לערך , ( בי במנזר הקופטים נזיר אחד בלבד . פיארוטי מוסר לראשית שנות ה , 60 כי לקופטים בית הארחה אחד ובתים לאנשי הערה . 15 לפי מדריך ה'בדקר' ( 1876 ) נמצא בירושלים המנזר הקופטי , הנקרא גם דיר א סולטאן . יש בו מספר חדרים לצליינים , ובו נשמר מפתח הבור של סנטה הלנה . המים בבור אינם טובים כל כך , אבל הלטינים העניים משתמשים בהם . ' במהדורה מאוחרת של ה'בדקר' ( 1912 ) אנו קוראים , כי ב 1907 נתגלו במרתף ההוספיס הקופטי שרידי האטריום של הבסיליקה של קונסטנטין . השער והסף נראים היטב . בראשית תקופת המנדט הבריטי מציין פךס , כי מניין הקופטים בירושלים 100 איש , וכי יש להם שני מנזרים בעיר העתיקה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא