|
|
עמוד:263
מהשלטונות עולה בכסף רב . ב 831 ו היה המנזר מסוגל לארח 100 איש . הקהילה מורכבת מ 25 כמרים , כולם איטלקים או ספרדים , ולכל אחר חדר מרוהט . ב 846 ו נמצאו במנזר לדברי טובלר 54 נזירים , והם שוהים בארץ כ 3 שנים . במרד 1826 נפגעו הנזירים קשות . ב 1829 ו 837 ו עלה מס הרבוש השנתי לפחה של דמשק—עבור הכנסיות והמנזרים בירושלים ובסביבתה לכדי 7 , 000 פיאסטר . השיח'ים הערבים בסביבה , כמו למשל , השיחי של אבו גוש , תבעו סכומים גדולים נוספים כרמי הגנה . ב 845 ו הגדיל הפחה החדש , מוחמר , את הסכום ל 10 , 000 פיאסטר . טובלר מעריך את ההוצאה השנתית של המנזרים הלטיניים ב 5 , 000 ו ליש"ט . כן הוא מציין , כי הפרנציסקנים עסקו ועוסקים בפעולות מיסיון , וכי כל עדה שואפת להגדיל את מספר חבריה , באמצעות תמיכה כספית וכי בעניין זה מתנהל מעין מסחר . נוימן מציין אף הוא , כי הנוצרים הלטינים , שברובם הם ילידי הארץ ושפתם ערבית , חיים סביב המנזר הפרנציסקני ותלויים בו . הם עניים מאד . חלקם מתפרנסים מגילוף מזכרות דתיות וחלקם מתקיימים על נדבות המנזר . ההוצאות של כל המנזרים הלטיניים בארץ ישראל מסתכמות ב 00 ם 00 , ו טלר ספרדיים . במקום אחר הוא מעיר , שגם אצל הנוצרים , כמו אצל היהודים , קיים המנהג לתמוך מאירופה בעניי ארץ הקודש , וכי הארצות הקתוליות באירופה שולחות כסף , באמצעות המנזר הפרנציסקני , לסייע לנוצרים הקתולים שבעיר . הוא מביא הערכה , שלפיה נשלח בשנים 1850-1650 מארצות אלו סכום של כ 60 מיליון פרנק כעזרה לנוצרים בירושלים . על הנזירים בארץ ישראל בכלל מתלונן קשות נורוב . ( 1835 ) לדבריו , אלה בררך כלל פרנציסקנים או מינוריטים ( מזרחיים , ( והם נשלחים לכאן , לא כמו המיסיונרים האמיתיים , אלא רק ל 3 שנים , ובתור עונש ! מזה אפשר להסיק מהו אפיים . לכן מתלוננים עליהם , ובצדק , המיסיונרים הקתולים והפרוטסטנטים . למרות זאת עשו הנזירים רבות באירוח הצליינים במנזריהם . נוסעים עניים מקבלים מזון במשך חודש בשהותם בירושלים,- אבל צפוי צמצום , כי התרומות מחוץ לארץ הולכות וקטנות . מכיוון שער לפני זמן קצר נאלצו גם הפרוטסטנטים להתאכסן במנזרים קתוליים , קרה שכמה מהם עברו לכנסיה הקתולית ; בך אירע בשהותו של המחבר בירושלים , כאשר בעלי מלאכה גרמנים עברו לכנסיה הקתולית . בראש המנזרים הקתוליים עומד מנזר 'טרה סנטה . ' מספר המנזרים התלויים בו והמשתייכים אליו הוא , 20 ובהם ב 200 נזירים . נראה כי במחצית הראשונה של המאה , היה תפקידו העיקרי של המנזר אירוח צליינים . זטצן מעיר אמנם כי מטרה זו אינה מושגת כלל , מאחר שמספר הצליינים האירופים מועט ביותר . הוא גם טוען , כי הארחה זו למעשה אינה על חשבון המנזר , מאחר שאם כבר בא מישהו להתארח במנזר , הרי יהיה זה בלתי מנומס מצדו אם לא ירים תרומה למנזר . למנזר אמנם הוצאות שנתיות גבוהות , אך אלו נובעות מסיבות אחרות : תשלומים לנזירים הרבים היושבים במנזרים שונים ברחבי המזרח התיבון ; הוצאות להחזקת המנזרים השונים ; תשלומי 'רמי הגנה' למוסלמים , וכן ' תשורות' ניכרות לפחה . גם המנזרים בשאר המקומות נאלצים לשלם סכומי בסף לשלטון המקומי , ולעתים קרובות מסייע להם המנזר הראשי . את ההוצאות הגדולות מממנים בכספי התמורה המתקבלת בעבור תשמישי קדושה שמייצאים לארצות דרום אירופה או מוכרים למבקרים בירושלים . גם פטרמן מוסר ( ב 853 ו , ( כי במנזר הפרנציסקני המרווח מחסן של עבודות מעץ זית ומצדף , שהנזירים מוכרים . בראשית המאה עדיין היה מספר הצליינים שהתארחו במנזר קטן , אך הוא הלך וגדל במרוצת המאה . סקינר ( 1833 ) מספר , כי עולי הרגל המגיעים למנזר סן סלבדור זוכים ללינה על חשבון . 5 « טיילור , עמי . 57 . 345-352 טובלר , טופוגרפיה , א , עמי . 37 ? -267 . 58 נוימן , עמי . 59 . 301-299 , 283-282 נורוב א , עמי . 243-241 . 60 זטצן , ב , עמי . 211-207 ו . 6 פטרמן , א , עמי 7 ו . 218-2
|
|