|
|
עמוד:259
למוסלמים . לומדים שם בכיתות , לפי שיטות מערב ארופיות , ואף יותר מקצועות מאשר בבית הספר הלטיני . וויליאמז ( לשנות ה , ( 40 בדברי ההסבר למפה ( מס' וו ) מוסר , כי במנזר היווני הראשי קיים בית ספר גבוה ; עוד קיים שם בית ספר לילדי המקום , שבו מלמדים קרוא וכתוב ואת יסודות האמונה . " פטרמן ( 1853 ) מספר אף הוא , כי במנזר היווני מצוי בית ספר , שנוסד בעקבות פעולתו של הבישוף הפרוטסטנטי גובאט . היוונים אף פתחו קולג' במנזר המצלבה . שטראוס מוסר , כי כדי להעלות את רמת ההשכלה של אנשיהם , הקימו במנזר יהצלב הקדוש' סמינר ; בראשו עומד איש כמורה שרכש את השכלתו במוסדות אירופיים ואפשר לצפות ממנו לברכה רבה . המוסד נתון לפיקוחו של פטריארך ירושלים . בזילי מציין לאמצע המאה , כי הכנסיה האורתודוכסית מוציאה הון רב על החזקת בתי ספר . למעשה לא רצתה ללכת בדרך זו , אולם נאלצה לעשות זאת בתגובה על הפעילות הפרוטסטנטית והקתולית , למרות השקפתה כי ההשכלה אינה לטובת התושבים . בבתי הספר האורתודוכסים לימדו את הילדים קרוא וכתוב בערבית , תפילה ופרקי תנ"ך ו'ברית חדשה . ' במנזר שליד כנסיית הקבר היה סמינר לכמרים מקומיים ( בדרגות נמוכות , ( ותבנית לימורים שם בללה ספרות יוונית , תאולוגיה , כתבי אבות הכנסיה , גאוגרפיה והיסטוריה . ב 1852 נוסדה מעין מכללה דתית . התחרות בין המיסיונרים , למרות בל כוונותיה ואמצעיה הבלתי תרבותיים , גרמה לייסוד מבוהל של בהי ספר ולהפצת השכלת יסוד ; מספר יודעי קרוא וכתוב אמנם גדל בהרבה , אך היה זה חינוך שטחי בלבד . ל 853 ו מוסר הקונסול פין , כי 90 תלמידים לומדים בבית הספר היומי לבנים של היוונים , ו ם 5 נערים בקולגי שבמנזר המצלבה . לאותה השנה מציץ פטרמן , כי במנזר היווני הוקם לאחרונה מפעל דפוס . לראשית שנות ה 60 מציין פיארוטי , כי ליוונים האורתודוכסים בירושלים סמינר על שם הצלב הקדוש , שני בתי ספר לנערים , בית ספר לנערות 18 , מנזרים לנוחות הצליינים , במה בתים לצליינים ולעניים ובית דפוס . לפי ה'בדקר' מ 1876 יש ליוונים בירושלים בית ספר לבנות ובו שתי מורות ו 60 תלמידות ובית ספר לבנים ובו 3 מורים ו 120 תלמידים . לונץ מציין , כי בית הספר היווני לבנים נוסד ב , 1848 ואילו בית הספר לבנות נוסד ב ; 1862 שניהם בתי ספר יומיים . במנזר הצלב הוקמה פנימיה ב . 1855 גם בתחום הבריאות חלו התפתחויות חשובות בעדה היוונית . פטרמן ( 1853 ) ופיארוטי ( 1861 ) מדגישים את דבר קיומו של בית מרקחת במנזר היווני . ה'בדקר' מ 1876 כבר מציין קיום ' בית חולים יפה' של הערה היוונית בעיר , ובמפת גותה אברס מראשית שנות ה 80 אכן מסומן כבר מבנה בית החולים היווני החרש שנבנה בשנות ה 70 במערב הרובע הנוצרי . הפעילות החינוכית והבריאותית של העדה היוונית אורתורוכסית בירושלים נתאפשרה גם לרגל ההתעשרות והשיפור שחל במעמדה הכלכלי של העדה . נוימן מציין , כי היוונים בעיר הם עתה אמירים ורבי השפעה , בניגוד לתקופה קודמת שבה היו עניים , וכספם הרב הוא שאפשר להם להקים בעיר בתי ספר רבים ובית ספר גבוה במנזר המצלבה . . 26 טובלר , דפי זכרון , עמי ו -44ג . 27 . 44 וויליאמז , א , תוספת , עמי . 28 . 19 פטרמן , א , עמי . 29 . 219-218 שטראוס , עמי . 50 . 238-237 אסף , עמי 253-252 המצטט את בזילי , עמי . 223-220 . 31 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 32 . 105-101 פטרמן , א , עמי . 33 . 200—192 פיארוטי , א , עמי .. 54 . 279-277 בדקר , 0876 ) עמי 62 ז ( בעילום יכרטאי , עמי . 35 . ( 36 לונץ , ירושלים ( אנגלית 887 , ( ו , שנהשניה , עמי . 89-88 . 36 פטרמן , א , עמי ; 200-197 פיארוטי , א , עמי ; 279-277 בדקר , ( 1876 ) עמי ; 162 אברס גותה , במפה . . 37 נוימן , עמי . 308-306
|
|