|
|
עמוד:229
האוכלוסיה היוונית אורתודוכסית סיכום נתוני האוכלוסיה של הכיתות הנוצריות השונות מורה , כי במשך כל הזמן תפסה העדה היוונית אורתודוכסית את המקום הראשון בין העדות הנוצריות מבחינת מספר התושבים . אפשר היה להבחין בקרבה בין הרוב המכריע , שהיו ערבים מקומיים , לבין קבוצה קטנה של נזירים יוונים שנמצאו בעיר . על מספרם של נזירים אלה . ועל תפקידם ומעמדם בתקופת דיוננו מוסרים מקורות שונים . ב 1843 מוסר ג . ' ווילסון , כי בירושלים כ 100 נזירים , וכ 30 מהם חיים בכנסיית הקבר ו במעט כולם זרים , ורובם מהאיים היווניים . אסור לתושבים הסורים המקומיים להצטרף אליהם , וגם אין היוונים רשאים להחזיק בכהונות חילוניות בכנסיה r משרות אלה מוחזקות , בדרך בלל בירי התושבים הנוצרים המקומיים . באותו הזמן לערך מוסר שטראוס , כי הנוצרים היוונים , המהווים רוב בקרב העדות הנוצריות , הם ברובם המכריע ערבים , ויש שאף בוחרים מקרבם במרים . התפילה נערכת בעיקר בערבית , אך יושבי המנזרים הם כולם זרים , ילידי האיים היווניים . שטראוס נוקב אף הוא במספר של 50-100 ו אנשי כמורה יוונים בעיר . נוימן מדגיש כי הם ילידי הארץ , שפתם ערבית וכמריהם ערבים ; רק הכמורה הגבוהה ונזירי 12 המנזרים שלהם הם יוונים מלידה . לעניין מעמדם של הנזירים היוונים בעיר מוסר זטצן ( לראשית המאה , ( כי בימיו לא ישב פטריארך יווני בירושלים , וכי הנזירים היוונים בעיר היו כפופים לפטריארך אנטימוס בקושטא . נורוב ( 1835 ) מוסר , כי מזה 40 שנה עומד המנזר היווני בירושלים תחת הנהלת המטרופוליט המכובד של פטרה וירושלים ( זקן בן קרוב למאה , ( הכפוף לפטריארך הירושלמי החי בקושטא . ב 1845 העביר הפטריארך היווני של ירושלים , קיריל השני , את מושבו לירושלים , ובכך ביטל מנהג ישן שלפיו פטריארך ירושלים היווני יושב בקושטא . על כך נמצא תיאור מעניין אצל שטראוס . לדבריו היו כל הנוצרים היוונים כפופים לפטריארך של ירושלים , שישב בקושטא , אך בעת שהותו ( של שטראוס ) בירושלים נבחר ראש המנזר הגדול בעיר במקומו של הפטריארך שמת בקושטא . הפטריארך החדש החליט , לראשונה אחרי יותר מ ם 10 שנה , לשוב ולהחזיר את מושב הפטריארך לירושלים . זה אחד הסימנים לעליית חשיבותה של ירושלים באותו הזמן . הפטריארך החדש נכנס לתפקידו בטקס מפואר שנערך בכנסיית הקבר , וקיבל בימים שאחר כך ביקורים של אישי הסמכות והשררה התורכים והנוצרים ) . ידיעותיו בעניין מקורן בכך , כי בזמן שהותו בירושלים גר במנזר היווני יחד עם הנסיך אלברט מפרוסיה , וזאת למרות היות שניהם פרוסים . 38 ( לראשית שנות ה 60 כבר מציין פיארוטי , כי מושב הפטריארך היווני של ירושלים , החולש על כל וגא . על הקהילה היוונית אורתודוכסית בארץ ישראל במאה ה , 19 ראה : גותה , יוונים , עמ' ; 91-81 מסקופולוס , עמי ; 131-204 פורטסקיו , עמי ; 25-8 קולבי , עמי . 32 . 85-77 גי . ווילסון , א , עמי . 34 . 451 נוימן , עמי . 3 « . 284-276 נורוב , א , עמי . 38 . 190-188 שטראוס , עמי 8 ג . 33 . 2 שטרא 1 ס , עמי . 35 . 238-257 זטצן , ב , עמי . 37 . 20 טמפרלי , עמי . 229 עיון בנתוני המפקד הבריטי של 922 ו , כמוהו כעיון בכלל הנתונים מסוף המאה ה 19 ומראשית המאה ה , 20 מצביעים על תופעה נוספת : האוכלוסיה הנוצרית בעיר גדולה היתה במקצת מן המוסלמית . יתכן שהדבר נבע מהפעילות הרבה של הכנסיות הנוצריות בעיר בסוף המאה : בניית מנזרים , כנסיות , מוסדות שונים ואף שכונות מגורים מחוץ לחומה , במושבה הגרמנית , האמריקנית ועור .
|
|