|
|
עמוד:197
שווקים , ח'אנים , סבילים ובחי מרחץ סוג מבנים אחר שבלט בעיר העתיקה של ירושלים היו השווקים העתיקים והח'אנים —צירוף מקובל בערים המזרחיות . על פעילות השווקים השונים עמדנו כבר כשעסקנו בפעילות הכלכלית בעיר . לבן נתרכז עתה רק בח'אן הראשי של העיר , שנמצא ליד השוק המרכזי . וויליאמז עומד על כך , כי הח'אן הראשי בעיר ממוקם בנוחיות ליד הבזארים , כבכל שאר ערי המזרח . על הח'אנים בכלל הוא אומר , כי יש בהם בעיקר אורוות לגמלים , או סוסים , ומאחר שלעתים מתאכסנים יחד אנשים וחיות , החדרים אינם מרוהטים , והמתאבסן חייב לדאוג לעצמו . התושבים המזרחיים אינם יודעים מהו מלון במובן המקובל בעולם המערבי . בקשר לח'אן א סולטאן מוסר טובלר ( המכנהו ח'אן א סוק ) לשנות ה 40 את הפרטים האלה 1 הח'אן שובן מצפון לסוק אל כביר וממזרח לשוק צורפי הזהב . הוא בנוי מסביב לחצר שאליה פונים החדרים , הבנויים בשתי קומות , וחיילים שומרים עליו . ניכר עליו שפעם היה מכובד , גדול ונאה . למרות זאת לא ביקרו שם רבים בימי שהותו בעיר . רק בתקופת הפסח , בהגיע השיירות מדמשק , מתמלא המקום . ברקלי ( 1857 ) מציין כי ח'אן זה הוא החשוב ביותר בעיר וכי הינו בשימוש רב . גם מקומות אחרים בעיר נתכנו ח'אנים , אף שלמעשה לא היו ח'אנים במובן המקובל . כך מכנה טובלר ( 1846 ) בשם ח'אן הקופטים את מנזר הקופטים החדש , שנבנה מצפון לבריכת הפטריארך ( ואשר הפך לפנימיה צבאית תורכית אחרי 849 ו . 61 ( עם התגברות ההתיישבות היהודית ברובע המוסלמי בסוף התקופה העות'מאנית אנו פוגשים בע \ ני רחובות הנקראים ח'אנים : רחוב באב ח'אן א זית ורחוב ח'אן חברון . הראשון היה שוק מוסלמי ונקרא בך , בנראה , על שם ח'אן עתיק . השני נמצא ברחוב חב"ד ברובע היהודי , ושלא בח'אן א זית , לא היה מקום חניה לבהמות בלבד , אלא גם מעין יריד קטן לקונים ולמוכרים . אל ח'אן זה היו ערביי חברון מביאים ביצים ועופות למכירה . כך מתאר גד פרומקין ח'אן זה 'ח'אן חברון שימש גם מרכז תחבורה לבל היוצא לצפת , כאן מקום המקארים עם פרדותיהם , מביאים מכל שצפת וטבריה יכולות לספק לירושלים : שמן זית , גבינה צפתית , דגי טבריה , וקצת מרכולת מדמשק , שהיתה עוברת דרך טבריה —פירות יבשים וכדומה . והיו המקארים חוזרים למקומם כשבהמותיהם טעונות פרי ירושלים : גליונות "לשנה טובה , " לוחות השנה " , מחצית השקל , " קבלות מוזהבות , '' מזרחים" מפיות לחלות וכיוצא בזה , שהיו בתי הדפוס מספקים לצפת ולטבריה . בית הדפוס של אבא התמחה בעיקר באספקת צרכים אלה לאותם שני חלקים של "ארבע הארצות . ' . .. " מבנים מיוחדים נוספים ברובע המוסלמי ( וגם באזורים אחרים ) הם הסבילים ובתי מרחץ . ברקלי ( 1857 ) מוסר , כי מלבר הסבילים שבאיזור הר הבית יש בעיר כמה סבילים יפים נוספים : אחד ליד שער סטפן ( שער האריות , ( שני מול פתח ה'מחכמה / ושניים אחרים ברחוב המקביל להר הבית . 57 איננו מרחיבים אח הדיבור על מבנה ספריה זו וכן על מבנים היסטוריים אחרים , במיוחד ממלוביים , ברובע המוסלמי . נושאים אלה מחייבים דיון בהקשר לתקופה הממלוכית ולא למאה ה . 58 . 19 וויליאמז , א , תוספת , עמי 26 ( בהסבר למסי 29 במפת האדמירלוח . ( . 59 טובלר , דפי זכרון , עמי 9 ו . 60 . 4 כרקלי , עמי . 454-437 . 41 טובלר , רפי זכרון , עמי 58 ו . . 62 פרומקין , שופט , עמי . 42 השלשלת , בפינת הסמטה היורדת את הכותל ( הספריה נקראה על שם בעליה בני משפחת אל חאלדייה המפורסמת בירושלים ) .
|
|