הסראיא ומבנים תפקודיים מוסלמיים נוספים

עמוד:193

בדרך כלל בבית החולים של הלנה . זהו גיבוב של הריסות בתים שבהם שורת חדרים עשירים מאד בקישוט סרציני . היה זה בוודאי ארמון בעל חשיבות , אם כי איננו יורע מהו —ושמא זה הבניין הנזכר אצל מוג'יר א דין , שלדבריו נבנה בידי סית טונשוק ב ו 139 ( וכאן מסופר בקצרה מי זאת . ( וויליאמז מציין , כי בית החולים שייך ל'ווקף' שלו בתים רבים בעיר וכן בבית ג'אלא שליד בית לחם . הרחוב שבו הוא נמצא קיבל את שמו מהבית ונקרא עקבת א תכייה , או עקבת א סית ( הגברת , (! אך שמר גם על השם העתיק עקבת א סוק ( השוק ) . הפרטים שמוסר שולץ ( ו 85 ו ) על בית תמחוי בעיר , מתייחסים , כנראה , גם הם לא תכייה . הוא מספר על בית מחסה לעניים שנוסד על ידי נדבן תורכי . כעת המבנה מוזנח ו עומדים בו 5 סירים גדולים , שחלקם עוד ראוי לשימוש , אך פרט לזה הכל מלוכלך , מפולות , אפר וכו . ' בהקשר לכך מציין שולץ כי לבד מכמה מוסרות פרטיים כמעט שאין למצוא בין המוסלמים מוסרות צדקה וסעד לעניים . גם אם נאסף כסף למטרות צדקה , הרי מאחר שהפחה הוא האדון המחליט על הכל , יתכן שהוא משלשל הרבה מהכסף לכיסו ואינו מוציאו בלללמטרותשלשמןנועד . " ברקלי 857 ) ו ) מציין אף הוא , ש'א תכייה' הינו מבנה יפה , הרוס מעט , ברחוב שממערב לבית הפחה , וכי הוא משמש כבית תמחוי לעניים . גם ריישר 867 ) ו ) מספר על בניין 'הלנה המלכה' 'בתוך העיר יש בנין יפה אף נאה וגדול וחזק למאר ונקרא בפי בל ( ארמון הילנא המלכה . ( נבנה מאבני שיש כולו ובין כל אבן ואבן נשפך עופרת במקום טיט ותבן ונראה עוד ובה חלונות גדולות במחיצות של קני ברזל עבים וישנים מאד מאד וגם יש בה חלונות שקופים אטומים כמו שהיו בביהמ"ק אורך הבית ורחבו כמאה אמה ובכל צד יש שערים גבוהים מאד מפותחים פתוחי ציצים ופרחים ועמודי שיש עומדים מזה ומזה גבהם לערך עשרים אמה והיקפם כשני אמות בתוכו יש בתים רבים מאין יושב והרבה חרבות . ואני הייתי כמה פעמים בתוכו וראיתי שם שלשה רודים של נחושת ישנים וגדולי' מאד מאד ואמרי' שהם שבשלו בהם שלמי' בבית קדשינו ובב"א ושם נותנים חטים מבית המלך השולטאן על כל השנה ומנה עושים תמחי לעניי הישמעאלים בי מלך חסד הוא והחמח' נקרא בערבי ( מאטבאח אל פאקארי ) ר"ל תבשיל של עניים' . כפי שציינו לעיל הפך השלטון העות'מאני בירושלים , בראשית שנות ה , 70 את בניין ה'תכייה' למקום מושב השלטון בעיר ובמחוז . ליון מציין 876 ) ו ) כי רובו הגדול של בית החולים הלנה משמש ארמון לפחה של ירושלים . פרומקין מציין אף הוא ( לשנת 880 ו לערך , ( כי ה'סראיא' = ) הארמון ) היה מרכז שלטון המחוז התורכי , וכן הוא אומר כי באחד מחלקי הארמון שכן בית המשפט האזרחי העירוני , והיתה לו כניסה נפרדת . מבנה חשוב נוסף ברובע המוסלמי ששכן בו בתקופה העות'מאנית בית הדין השרעי , הוא בניין ה'מחכמה' שליד שער השלשלת . כידוע נבנה מבנה זה ( ה'תנכזיה ( ' בתקופה הממלוכית , וכפי שהזכרנו כבר הוא בנוי מעל קשת ווילסון . בשנות השלטון המצרי נפגע המקום ? בפקודת איברהים פחה נהרסו מגדלי הבניין , כדי שלא יוכל לשמש עוד כמעוז למורדים . . 31 וויליאמז , א , תוספת , עמי 28-27 ( מסי 31 במפת האדמירלות הבריטית . 32 . ( שולץ , הארץ הקדושה , עמי . 33 . 135 ברקלי , עמ' . 34 . 452 ריישר , עמי . 57 הדוודים הגדולים מצויים כיום במוזיאון המוסלמי בהר הביח ליד שער המוגרבים . . 35 ליון , ( 1876 ) א , עמי . 412 . 36 פרומקין , שופט , עמי . 109-108 ; 8 . 37 ספירידון ( נאופיטוס , ( עמי . 126 נאופיטוס מציין , שבניין הימחכמה' נמצא מחוץ לחומות , אך נראה כי כוונתו לחומות הר-הבית .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר