פחות עכו וקשריהם לירושלים ב־30 השנים הראשונות

עמוד:127

שהכביד את עולו עליהם בתבעו את מלוא מיכסת המיסים . לפי אחד המקורות אף מושכנו באותם הימים התכשיטים של הכנסיה האורתודוכסית בירושלים אצל יהודי אנגלי , תמורת מלווה של 50 , 000 פיאסטר , שנועד לתשלום חלק מהמיסים , אבל הפחה לא הסתפק בכך ודרש את מלוא הסכום . באביב , 1825 משיצא הפחה אח העיר , גברה תנועת המרידה , וב 1826 נאלץ הסולטאן מחמוד השני לצוות על נציב עכו לכבוש את ירושלים בדי להחזירה לוואלי של דמשק . במהלך המרד גירשו הערבים מירושלים את כל התורכים והאלבאנים , והשתלטו על העיר . עבדאללה חש לדכא את המרד בסוף , 1826 ולאחר שצר על ירושלים והפגיזה במשך שבועיים נכנעה העיר והמרד חוסל . עבראללה הורה לוואלי של דמשק לשלוח לירושלים חיל מצב והוא עצמו עזב את העיר . " בספר 'תבואות הארץ' מתואר המרד , המצור של עבדאללה והסבל שסבלה הקהילה היהודית בעיר באותם הימים . ימי עבדאללה פחה היו ימים קשים לירושלים , במיוחד לבניעדות החסות , הנוצרים והיהודים , שכן פחה זה השתדל להשפילם . הקונסול פין מספר , שהפחה גזר על נוצריות ללבוש עטיפות שחורות ועל יהודיות עטיפות אדומות , וגם פגע בצורות נוספות רבות בנוצרים וביהודים . יחסו של הפחה השפיע , כמובן , גם על התושבים המוסלמים , ואף הם הציקו לנוצרים וליהודים . ערב כניסת צבאותיו של מוחמר עלי לארץ ישראל הלך ונתחזק שלטונו של עבדאללה פחה , וכמעט כל הארץ היתה ( לפחות להלכה ) בשליטתו . עבדאללה אף נהג לחתום 'ואלי צידון וטראבלוס ומתצרף עזה , יפו , ירושלים , נאבלוס וג'ניך . כן נהג להחליף מדי פעם את הסגנים שלו ( המותסלמים ) בירושלים ויפו . ב 30 השנים הראשונות של המאה ה 19 ישב בירושלים עצמה בדרך כלל מושל שתארו היה ? מותסלם . ' הוא היה גם חוכר המס והמכס עבור השלטון המרכזי , ותפקידו כלל גם שמירה על השקט והביטחון בעיר . נראה כי עיקר הכנסותיו היו מהעדות הלא מוסלמיות : מהכנסיות הנוצריות המסוכסכות , שהתחרו ביניהן על זכויות במקומות הקדושים ומעולי הרגל הנוצרים ששילמו מס מסוים בעת כניסתם לעיר ותשלום נוסף למושל תמורת הליווי לירדן . כל מנזר שילם בעד רשיון לתהלוכה , רשיון לתיקון כנסיה וכיוצא באלה וגם סתם מתנות הוענקו לשלטונות . היהודים שילמו אף הם מיסים ומענקים שונים לשלטונות העיר » משכנו של המותסלם היה בבניין ב'ררך היסורים' שבו מצוי היום בית הספר 'עומריה ; ' בניין זה חולש על הר הבית ועל העיר העתיקה כולה . חיל מצב שבן גם ב'מגדל דוד' . לפי אחד המקורות היה אחד המושלים , סולימאן אפנדי , ממוצא יהודי והוא הציק לתושבים הנוצרים בעיר . ער לכיבוש המצרי היה עיקר כוח השיפוט בירושלים בידי המולא ( הקאדי התורכי , ( שהיה מתמנה אחת לשנה בידי הסולטאן , לפי הצעת השיח' אל איסלאם בקושטא . המולא היה ממנה מקרב התושבים קאדי , או נקיב , לכל עיר . המינוי היה תמורת תשלום ( לפי החוק , ( בהתאם לערך המקום . . 10 תיאור מרד זה , ראה : ספירירון ( נאופיטוס , ( עמי , 83-74 סיכום אצל : אביר , מנהיגות , עמי . 11 . 298-297 בן צבי , א"י ויישובה , עמי ; 343 ספיריתן , שם,- אביר , שם . 2 ו . שווארץ ( לונץ ) תבואות , עמי ת"ן-תנ"א ; בן צבי , א"י ויישובה , עמי ; 352 טולידאנו , עמי . 122-120 ג . 1 אסף , הערבים , עמי ; 216 פץ , זמנים סוערים , א , עמי ; 201 ב , עמי 7 ו . 14 . 18— בן צבי , א"י ויישובה , עמי ; 345 וראה המקורות המצוטטים שם . טראבלוס היא טריפולי שבלבנון . . 15 אסף , הערבים , עמי 289-288 ( המצטט את יורגה , ד , עמי 15 . ( 479 א . הנוסעים המערביים שביקרו בירושלים באותם הימים מספרים על מבנה זה . הם מכנים אותו לרוב ארמון פונטיוס פילאטוס , שכן לפי המקובל כאן שפט הנציב הרומי את ישו הנוצרי . וראה גם להלן , עמי . 16 . 189 ראה על כך גם לעיל בקטע על מצודת ימגרל דוד / עמי , 32-28 וכן בדיון על חיל המצב העותימאני , עמי 7 . 164 ו . ספירידון ( נאופיטוס , ( עמי . 73 , 68

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר