|
|
עמוד:126
פחות עכו וקשריהם לירושלים ב 30 השנים הראשונות בסוף המאה ה 18 וב 30 השנים הראשונות של המאה ה 9 ו שלטו בעכו , כמושלי פלך צידון אשר חלש גם על ירושלים , שלושה שליטים ! ג'זאר פחה ( ה'קצב' 775 ו804- ו , ( אשר נהג ביד רמה בכל שטח ארץ ישראל , סולימאן פחה , ( 1818-1804 ) שפרש את ממשלתו גם על מישור החוף ועל מחוז ירושלים,- ועבראללה פחה , ( 1831-1818 ) שמשל בכל מחוזות ארץ ישראל שהשתייכו הן לפלך צידון והן לפלך דמשק . מעמדו של ג'זאר התחזק במיוחד לאחר הדיפת נפוליון , ואז התבסס שלטונו גם בירושלים . סולימאן ועבדאללה הטילו אף הם מרי פעם —למעשה , אם כי לא להלכה —את מרותם על ירושלים . עם זאת היו גם מקרי מרידה מיוחדים בתקופת שלטונם . בעשור השני של המאה השתלט במישור החוף המרכזי ( במיוחד באיזור יפו ) שליט מקומי ושמו מוחמד אגה אבו נבות , הידוע בביצור יפו וב'סבילים' המפורסמים שבנה בה . בימי שליטתו ביפו קשר אבו נבות קשרים עם השיח' עות'מאן אבו גוש ובעזרתו השתלט על ירושלים והציב בה חיל מצב . כן יצא משם לתקוף את השיח' סעיר אבן סמחאן מהכפר א ראם . הקרבות , שנמשכו 4 ימים , התנהלו בסביבות הכפר אל בירה והוא נכבש לבסוף בירי אבו נבות . אד / ריכך הביא אבו נבות לכריתת ברית שלום לתקופת מה בין אבן סמחאן , שהיה מנהיג קבוצת בני קאיס , ובין עות'מאן שהיה מנהיג הקבוצה הימנית . ברית זו הופרה כשנרצח אבן סמחאן מן המארב בירי שליחי עות'מאן . גם בתקופת שלטונו של עבדאללה פחה השתלט מנהיג מקומי , השיח' של אבו גוש , על שטח גדול בין עזה וירושלים , וכל המסחר והצליינות של ירושלים היו נתונים לחסדו . ב 1824 התמרדו הפלאחים בירושלים ובסביבתה נגר נציבה החדש של דמשק , מוצטפא פחה , . 4 טמפרל , " עמי ; 284 מעוז , ירושלים , עמי . 6 . 261 שם . . 5 מעוז , תחומי א"י , עמי צב-צג . . 7 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 8 . 359 מקליסטר , רבעון יקרן החקר הבריטית , 1904 , ' עמי 34 ואילך . . 9 אסף , הערבים , עמי 53 ( המצטט את סברי , עמי . ( 330 העיר שימשה עיר מחוז של סביבתה בלבד . רחוקה היתה מ'דרך הים / ציר התחבורה העיקרי באותם הזמנים , אשר קישרה את מצרים הפרובינציה הפוריה של הממלכה העות'מאנית , עם הבירה האימפריאלית , קושטא ( איסטנבול . ( דרבי המסחר הבינלאומיות והבין אזוריות , שקישרו את חוף הים התיכון עם חופי המפרץ הפרסי , עברו אף הן הרחק ממנה . לא יפלא אפוא , שכאשר פלש נפוליון לארץ ישראל ב 1799 לא ראה עניין בכיבושה , וכנראה אף לא עלה לבקר בה , בעוד שעל עבו צר מספר חדשים ואף ניגף בשעריה . בראשית המאה ה 19 היתה ארץ ישראל מחולקת מבחינה מינהלית בין שני פלכים ( פאשאליקים ) עות'מאניים ' איזור ההרים מצפון לשכם וער מדרום לחברון , יחד עם עבר הירדן המזרחי , השתייכו לפלך רמשק ואילו הגליל נכלל בפלך צידון . החל במאה ה 18 עברה בירת פלך צידון לעכו . מרכז הכוח האזורי עבר אף הוא מדמשק לעכו , וכל מי ששלט בה שלט בעצם גם ברובה של ארץ ישראל . כך אירע שבראשית המאה ה 19 היתה ירושלים להלכה עיר מחוז בפלך דמשק , שאליו השתייכו גם רוב מחוזותיה האחרים של ארץ ישראל , פרט לעכו וצפת , אך למעשה נמצאה בשליטת מושלי פלך צידון , אשר ישבו בעכו ושלטו גם בחלקיה המרכזיים והדרומיים של ארץ ישראל בתוקף עליונותם הצבאית ולנוכח חולשתם של הממשלה המרכזית ושל מושל דמשק .
|
|