|
|
עמוד:99
הגידול במספר הבורות בקשר למספרם הכולל של בורות המים שנמצאו בירושלים באמצע המאה ה 9 ו מצויה בידינו הערכתו של פיארוטי מסוף שנות ה , 50 הנוקבת במספר של 992 בורות מים , רובם עתיקים והצובים בסלע . קשה לדעת אם מספר זה מדויק , אך יתכן בהחלט שהוא קרוב למציאות . המספר הרב של הבורות והימצאותם בכל בית ובית הביאו להערתו של תומסון , שלדעתו יכלה העיר ליפול מחמת רעב אך לא מחמת צמא . במרוצת המאה ה 9 ו חלה התפתחות ניכרת בבניה בירושלים שבתוך החומות , ובמיוחד בשטח שמחוצה להן , ויחד עמה הלך וגדל מספר בורות המים שבעיר . נבנו ונחצבו בורות חדשים , במיוחד בידי מוסדות וארגוני ציבור מערביים , אשר שאפו להגדיל את מספר מקורות המים שברשותם עבור האוכלוסיה שתחת חסותם . כך , למשל , מוסרת גב' רוג'רז ( בשנות ה , ( 60 כי בבית הקונסול הפרוסי בעיר הותקנו 4 בורות מים גדולים , וכי הקונסול מחלק את עודף המים שברשותו בין הנצרכים ביותר , בעיקר היהודים , שחלק ניכר מהם נמצא תחת חסותו . הדבר היה חשוב מאד עבורם , שבן היהודים נהגו לקנות מים ביוקר רב , והדבר הקל עליהם מאד " . פטרמן מספר , בי בשנת ביקורו 0853 ) לא ירדו מספיק גשמים עד לחודש מארס , וחששו מחוסר מים בעיר . לבסוף החלו לרדת גשמי ברכה , שלא שימחו את המטיילים אך שימחו עד אין קץ את הירושלמים . לדעתו הועתקה שיטת הבניה של בורות המים בירושלים לאי רודוס , בנראה על ידי הנזירים היוהניטים . בורות מים במספר רב נחצבו גם בשטח שמחוץ לחומות . בור מים מרכזי היה מהדברים הראשונים שנבנו בכל שכונה יהודית חדשה . גם בהקמת מוסדות ציבור ובתים פרטיים דאגו , בראש ובראשונה , לבניית בורות מים מתאימים . סמית ( ששהה בירושלים ב 901 ו ) אומר , שבעל המלון שבו התאכסן בעיר החדשה סיפר לו , בי בבה במלונו מספר בה רב של בורות מים , עד שביכלתם לספק את תצרוכת המלון במים ל 3 שנים . הגידול במספר בורות המים בירושלים נמשך לכל אורך תקופת דיוננו . חשיבות הבורות מתבטאת גם בחוק העותימאני שהיתנה מתן רשיון בניה בעיר בהתקנת בור מים בחצר . נראה בי עד לתקופת המנדט הבריטי היו בורות המים שנמצאו בכל חצר ובית מקור המים העיקרי לרוב תושבי העיר . בראשית תקופת המנדט הבריטי ערכה מחלקת מהנדס העיר סקר של בורות מים בירושלים , שסוכם במאי . 1921 לפי נתוני סקר זה נמצאו בירושלים בעת הכיבוש הבריטי כ 7300 בורות שקיבולם הבולל היה 445 , 000 ממ"ק ( כ 98 מיליון גלון . ( מערכת הבורות הגדולה ביותר היתה זו שמתחת לרחבת הר הבית,- נפחם הכולל של הבורות שם הגיע ל 15 , 900 ממ"ק ( ב 3 . 5 מיליון גלון ) . מסטרמן מוסר הערכה גבוהה פי במה . לדבריו , העריכו המהנדסים הבריטים את הנפח הכללי של בורות המים בירושלים —החל בבורות הגדולים בעלי נפח של מיליוני גלונים , כמו בהר הבית , ועד לבורות הביתיים הקטנים —ב 360 מיליון גלון . סיכום הנושא מביאנו למסקנה , כי בורות מי הגשם היו המקור העיקרי לאספקת מים לתושבי העיר , ובי כך היה המצב מאות בשנים וגם בתקופת דיוננו . ללא ספק עזרו גם הרגלי הצריכה ונו . פיארוטי , א , עמי . 132 . 261-260 תומסון , ( 1860 ) ב , עמי . 525 גנו . רוגירז , עמי . 7 בנושא בורות המים ראה גם ; אביצור , יום יום , עמי . 134 . 45-44 פטרמן , א , עמי 35 . 205 ו . עמירן ( אטלס , ( עמי 5 ג,- סמית , ירושלים , א , עמי . 154 . 121 מסטרמן , היגיינה , עמי . 58 37 ו . עמירן ( אטלס , ( עמי 4 ג ? רוזנן וילינסקי , עמי . 689 אביצור , יום יום , עמי 44 ( בהסתמכו על המבורגר , א , עמי ( 213 מציין , בי לפני תום השלטון התורכי היו בעיר העתיקה והחדשה 6600— בורות עם כושר קיבול של חצי מליון מ"ק מים . 8 גו . מסטרמן , היגיינה , עמי , 58 , 9-8
|
|