|
|
עמוד:67
ג . ' ווילסון ( בראשית שנות ה ם ( 4 מציין , כי רוב בעלי החנויות הם נוצרים או יהודים , ומצטט דין וחשבון של פלמרסטון , שלפיו המוסלמים מתאגדים רק לעתים רחוקות לחברות של סוחרים ; על כן נמצא רוב המסחר בידי יהודים או נוצרים . וורן מציין בסוף שנות ה , 60 כי החנויות מסודרות בדרך כלל לפי העיסוק ולפי הרת , כבימים קדומים , אך לא בצורה כל כך קפדנית . ברחוב היהודים רק יהודים , ורק פה ושם מספר מוסלמים . ברחוב הנוצרים במעט הבל נוצרים . בשוק הבשר הרוב מוסלמים . בשאר השווקים בדרך כלל תערובת של בני הדתות השונות . יש ' גושי' חנויות של סוג מסוים , כמו 'גושי' הירקנים , החייטים , הסנדלרים וכדומה י . " מקורות אחרים של המאה ה 19 אינם מציינים חלוקה תיפקודית ברורה של שווקי העיר ואזורי המלאכה שלה , פרט לצמידות למקומות הקדושים שהוזכרה . יוסף מיוחס , מחוקרי ערביי ארץ ישראל , מדגיש לסוף תקופתנו , בי בעוד אשר בערי המזרח נוטים בעלי האומנויות בדרך בלל להתאגד ולהתרכז באותו הרחוב , הרי בירושלים ( וביפו ) אין המצב כן . עם זאת נקראו השווקים השונים בשמות הסחורות העיקריות שנסחרו בהם , אם בהווה ואם בעבר . ריישר , למשל מדגיש זאת בתיאורו על שווקי ירושלים ' ; בל השווקים הם מלאים חנויות מראשם ועד סופם משני הרוחות , והשווקים נקראים על שם הסחורה הנמכר בה , למשל יש שוק מלא חנויות מוכרי סחורות של בגדי צמר גפן ומשי ( שניט סחורה ) מכל המינים ומזה יש הרבה שווקים והם הגדולים שבכולם , שוקי מוכרי ( צעלניק ) מכל מיני סחורות יקרים ונחמדים , שוקי מוכרי כל מיני בשמים המפיקים ריח טוב למרחוק ומה גם להולכים בהם , שוקי מוכרי מיני מזון , שוקי אומני מנעלים , שוקי צורפי כסף וזהב , שוקי צורפי נחושת , שוקי צורפי ברזל , שוקי מוכרי צמר גפן , שוקי מוכרי חטים ושעורים וכל מיני קטניות , וכן כולם בתי צרי ( אפיקייק ) הרבה 48 ' א . נוסעי המאה ה 19 מרבים לתאר גם את צורתם הכללית של שווקי ירושלים . פורבן ( 1817 ) מציין , כי השווקים בעיר מקורים תקרות תקרות של קשתות . מחזה נפוץ הן שורות גמלים החונים בפינות השונות של השווקים . ו . ר . ווילסון ( 1820 ) מספר , כי ברובע סוק אל כביר ישנן חנויות קטנות שהן על פי רוב מלוכלכות וחשוכות . לראשית המאה ה 19 מספר לונץ : 'בשני צדי הרחוב שהשתרע משער יפו עד הרחוב המקורה ( שנקראת היום בפי היהודים בשם 'החנויות החשוכות ( ' היו מדרכות קצרות לעוברים ושבים וזה הקטין עוד יותר את רוחב הרחוב הראשי הזה , חלק גדול מהרחוב המקורה היה מלא ערמות אבנים ותלי עפר , ובל החנויות שבשני צדי הרחוב הראשי שבעת הן השוק הראשי ( שוק הבאטראק ) לכל מיני סחורות , היו מלאות עפר ורומן , ורק במשך הזמן החזיקו בהן אילי הארץ ויפנו אותם ויהיו להם לצמיתות . ' הוא מוסיף גם , כי שני השווקים הקרומים , שוק הבשמים ושוק הבשר , היו נסגרים בלילה בדלתות עץ לבלי יוכל איש לפרוץ אליהם . גם בשאר השווקים היו החנויות נסגרות עם שקיעת החמה . באמצע המאה אומר וורטבט , כי הרחוב הפעיל ביותר בעיר הוא הרחוב ההולך משער יפו עד קרוב למסגד עומר . חנויות מכל הסוגים — בעיקר של יהודים ומוסלמים — פזורות בו ללא סדר . סמוך לחלקו התחתון של הרחוב ישנו איזור מקורה , ושם מצויות החנויות המכובדות ביותר , בעיקר לאריגים . . 47 גי . ווילסון , א , עמי ; 453 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 48 . 497-490 מיוחס ( בתוך ; לונץ , לוח לתרס"ז , שנה יב , ( עמי . 10 וראה מאמרו השלם , שם , עמי . 74-3 וראה גם מאמריו של בלדנספרגר ברבעון יקרן החקר הבריטיתי מהשנים 1905 , 1904 ו 6 ס 48 . 19 א . ריישר , עמי . 49 . 58 פורבן , עמי ; 152 ו . ר . ווילסון , עמי . 50 . 130-127 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 162-161 ( מתוך : ירושלים , יג , עמי . ( 246-209 ל . 5 וורטבט , ב , עמי . 177
|
|