|
|
עמוד:16
תשומת לב למקומות היסטוריים ודתיים ויותר למקומות בעלי ערך צבאי . כך , למשל , זכתה המצודה למפה נפרדת בשולי המפה הראשית — פרי עבודתו של אלדרסון עצמו . בדברי ההסבר למפה הוא אף עומר על החשיבות האסטרטגית הרבה של מקום זה . לעומת זה לא נכנס צוות המיפוי כלל לשטח הר הבית , ואת כל עבודות המיפוי של האיזור עשה מבחוץ , על סמך הסתכלויות מן הבתים הסמוכים ומדידות מחוץ לשטח בעזרת תאודוליט . לקידום נוסף זכה מיפויה של ירושלים בשנות ה 40 וה 50 של המאה ה 9 ו , הודות לחוקרה החשוב של ירושלים באותם ימים , הרופא השווייצי ר"ר טובלר . בשהותו בירושלים ב 845 ו ערך בה מרידות רבות , ולמד להכירה היטב , על כל רחובותיה וסימטאותיה ) . וראה עליו גם להלן עמי . ( 19 בתכניתו הקדיש טובלר תשומת לב רבה לנתונים הטופוגרפיים , הן בעיר והן מחוצה לה , אך לעומת זאת לא הקפיד בל כך במסירת הכיוונים המדויקים של הרחובות , והסתפק בתיאור רשת הרחובות בכללותה ו הרשת עצמה תוארה בפירוט רב בהרבה מבבל מפה קודמת . טובלר סייר בעצמו כמעט בכל רחובות העיר ושאל את האוכלוסיה המקומית לשמות הרחובות והאתרים , אך לעתים קרובות קיבל תשובות שונות ולא ידע באיזו מהן לבחור . טובלר הקפיד לשרטט את הרחובות ללא מוצא , שכן אלה , לדעתו , מסימני ההבר של העיר מזרחית . תכניתו של טובלר שימשה בסיס למספר מפות אחרות . רובינסון — בביקורו השני — ניסה לתאם בין התוכנית של המהנדסים הבריטים לזו של טובלר , אך מצא אי-דיוקים גם במפה הבריטית . ב 1851 הגיע לארץ הכרטוגרף ההולנדי ון דה ולדה . הוא אימץ לו תחילה את מפת המהנדסים הבריטים וערך בה תיקונים שונים — במיוחד בקשר לציון המוטעה של פינת הר הבית ושל רשת הרחובות במערב העיר . לימים הבחין בשגיאות נוספות במפה הבריטית והחליט לנסות וליצור מפה חדשה . הוא התבסס על המפה הבריטית , אך בעיקר ניצל את נתוניו של טובלר . כך נוצרה , למעשה , מפת טובלר —ון רה ולדה , שניתן לראותה כמפת המרידה המפורטת השלישית של ירושלים . " מפה זו שוב היתה צער חשוב קדימה לעומת קודמותיה , אלא שגם היא לא היתה עדיין מושלמת . ראוי לציין , בי טובלר וון דה ולרה הקפידו לסמן בה את שמות הבניינים החדשים שנוספו בעיר . כך , למשל , ציינו את בית ההארחה האוסטרי שהלך ונבנה באותה העת , את בית הקברות האנגליקני שהוקם בהר ציון , ועוד . עם זאת ויתרו על חלק מהשמות העתיקים , שהופיעו במפות הקודמות . מגמת המפה היתה לשמש את חקר ירושלים שהתפתח אז ביתר שאת , ובה בשעה לשמש גם את הצליין ולהקל עליו את ההתמצאות בעיר ובמקומות המעניינים שבסביבתה . שתי מפות נוספות של ירושלים , שפורסמו לפני הסקר והמיפוי המפורט של צ . ' ווילסון ומשלחתו , הן משל המהנדס האיטלקי פיארוטי והרופא המיסיונר האמריקני ג'ימז' תומס . 10 וויליאמז , א ( תוספת , ( עמי ; 34-31 , 11 , 13-9 בן אריה , מפות , עמי . 11 . 71-69 טובלר-ון דה ולדה , מפה , מהדורה ראשונה 857 , ו ; מהדורה שניה . 1858 , צילום המפה בקטעים , ראה : בן אריה , מראה העיר , עמי ו 0 ו . 128- . 12 חלק מהמפות החלו להופיע גם במדריכי סיור שונים , של ירושלים שנתפרסמו באותה העת . ג . 1 פיארוטי , תוכנית מסי — 2 ירושלים המודרנית . מאודור יותר ( 1870 ) פרסם פיארוטי מפה נוספת מפורטת יותר של העיר ( ראה ביבליוגרפיה . ( בספריית אגף העתיקות במוזיאון רוקפלר מצויה מפה של פיארוטי ללא תאריך , שהיא כנראה העתק של מפה זו .
|
|