פתח־דבר

עמוד:6

' חתך רוחב' המנתח את מצבה הסטאטי של העיר בזמן הנתון של המאה ה . 19 מן הצר האחר משתדל הוא להראות 'עיר בראי תקופה , ' לרון במימד הדינאמי , ב'תהליכים האנכיים' שהתקיימו והשתנו לאורך כל אותה מאה . לא הרי ראשיתה של המאה ה 9 ו בירושלים כהרי סופה — ואף לא באמצעיתה . מעקב כרונולוגי אחר השינויים וההתפתחויות במשך הזמן הנחקר הכרחי הוא להבנת ההתפתחויות הגאוגרפיות שאירעו בו , שכן אלו הושפעו וינקו מהשינויים ומההתפתחויות הכלליות של אותו הזמן . חיבור זה הוא , למעשה , המשך לחיבורי הקודם 'ארץ ישראל במאה ה י"ט , גילויה מחדשי . החיבור הקודם היה השלב הראשון בלימור הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בעת החדשה . מגמתו היתה להעריך את ספרות הנוסעים וחוקרי ארץ ישראל במאה ה 9 ו ותרומתה למחקרה ולידיעתה של הארץ . החיבור הנוכחי הוא שלב מתקדם יותר ; מגמתו למצות את החומר של המקורות הראשוניים של החוקרים , הנוסעים והסופרים , וכל מי שכתב במאה ה 9 ו על נושא התפתחותה של ירושלים באותה המאה . בעוד אשר חיבורנו הקודם נבנה בצורה כרונולוגית — התפתחות החקר לאורך המאה — נכתב החיבור הנוכחי בצורה שונה . בראש וראשונה הוא נחלק לשני חלקים : העיר העתיקה — השטח שבין החומות , והעיר החדשה —השטח שמחוץ לחומות . הגישה הגאוגרפית היסטורית של החיבור היא שהביאה בעצם ( לרגל ריבוי החומר ) לחלוקה זו בין העיר העתיקה והחדשה . שכן מבחינה זו שונים שני החלקים מאד . חלק העיר העתיקה דן בעיר היסטורית עתיקה שאירועי המאה ה 9 ו חרתו בה את רישומם . לעומת זאת חלק העיר החדשה עוסק בצמיחה ובגידול של עיר חדשה הצמודה לעיר עתיקה אך ששטחה היה קורם ריק מכל יישוב . החלק המוגש עתה לקורא עוסק בעיר העתיקה בלבד . חלק זה ממעט לדון בהתפתחויות שחלו בירושלים בסוף המאה , שכן אז כבר התרכזו ההתפתחויות החשובות בעיר שמחוץ לחומות . כדי להשלים את התמונה משתדל הדיון בדרך כלל להגיע עד לסוף התקופה , אך על פי רוב נאמרים הדברים בקצרה בלבד . לעומת זה יתרכז הדיון בחלק השני של החיבור בעיקר במחצית השניה של המאה , שכן אז התנהלה הפעילות העיקרית בשטח שמחוץ לחומות . בלימוד ירושלים של המאה ה 9 ו השתדלנו לעמוד במפורט גם על האווירה של התקופה , וזאת ברוח ההשקפות הגאוגרפיות היסטוריות החדישות , שלפיהן עלינו להכיר היטב את אווירתה של התקופה אם ברצוננו להעמיק בהבנת התהליכים והמאורעות שאירעו בה . רק כך אפשר להבין את התנאים , הנסיבות והגורמים הפועלים במהלך העתים והזמנים בהתפתחותה של עיר או של חבל ארץ . כדי להחיות 'רוח' זו של המאה ה 9 ו בחרנו להרבות בתיאורים ובציטוטים ממקורות התקופה , וכן הבאנו תחריטים מייצגים של נושאים שונים , מבחינות רבות מחזירים אותנו תיאורים והחריטים אלה יותר מכל דבר אחר לאווירת התקופה . הואיל והחיבור נכתב עברית , הרבינו בציטוטים מהמקורות העבריים . אלה עוסקים על פי רוב בנושאים הקשורים ליהודי ירושלים ובמקצת במראה הכללי של העיר . גם בפרקים האחרים העדפנו להביא 'דברים בשם אומרם . ' הרבינו להביא את עיקרי דבריהם של המקורות הרבים בנושאים השונים , אף אם לעתים הם סותרים זה את זה , לפט שיש בהם כדי להעמידנו על בעיות התקופה ועל ראיית העיר בצורות שונות ומגוונות . לענין המקורות יש להדגיש , כי על ירושלים של המאה ה 9 ו ונושאים הקשורים אליה ( התושבים , השלטון , המבנים ועוד ) ישנו מספר עצום של מקורות . הכרה יסודית של הנושאים שצוינו מחייבת לחקרם גם בתקופות קודמות וללמוד גם את המקורות הקשורים אליהם באותן התקופות . לא . 3 פרטים על תפיסה ( Perception ) גאוגרפית היסטורית זו , ראה ; בן אריה , מראה העיר ; נושא לימוד .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר