|
|
עמוד:5
פתח דבר חייב מחברו של ספר חדש על אודות ירושלים להקדים ולהצדיק את טעם חיבורו . אלפי ספרים ומאמרים על עיר הקודש —משאת נפש ליהודים , נוצרים ומוסלמים כבר ראו אור —והסכנה שמא לא יהיה החיבור החרש אלא בבחינת סיכום שרובו חזרה על מה שכבר נאמר ונכתב היא רבה . מאמינים אנו , שספר זה המשחזר את ירושלים בראי תקופת המאה ה 19 —אמנם יש לו ייחוד משלו , הן מן הצד הכרונולוגי והן , ובעיקר , מתוך הגישה אל חקר הנושא דרך הדיון הגאוגרפי הסטורי . המאה ה 9 ו היתה תקופה מהפכנית ומכרעת לגבי ירושלים . מעיר קטנה בליבו של מחוז כפרי ואוכלוסיה של כ 00 ם -8 , ס 0 , 00 ו נפש בראשית המאה , היתה ירושלים בסוף המאה — לעיר הרא י שה של ארץ ישראל . תחומיה התרחבו במידה ניכרת אל מעבר לחומות ואוכלוסיה הגיעו כדי 70 , 000 נפש ויותר . לא רק לימור ירושלים של המאה ה 19 כשלעצמו עומד נגד עינינו . דמות ירושלים של ימינו ( ואולי אף ירושלים של העתיד ) הינה פרי תהליכים שהמאה ה 19 היתה גיא חזיון לראשיתם וגיבושם . ובכיוון אחר — ערך חשוב ביותר ללימור ירושלים של רוב תקופת המאה ה 9 ו — בטרם חלו בה תהפוכות הפיתוח המפליגות —כדי ללמוד על מצב העיר במאות השנים הקודמות ואף בעבר הרחוק ביותר , תקופות שהן דלות באופן יחסי בידע ובתיאורים . חיבור זה הינו נסיון לקיים את עקרון ה'סינתזהי המקובל במחקר הגאוגרפי היסטורי ולשלב תוך דיון את כל המרכיבים — הן פעילים או סבילים — אשר מכוחם ומכוח השפעות הגומלין שביניהם נתעצבו פני העיר ותולדותיה . ' מטרת המחקר הגאוגרפי היא להבין את האופי המורכב של המקומות , האזורים והנופים שעל פני כדור הארץ , שהם תוצאת פעילותם של גורמים רבים ומגוונים . הצטמצמות הלימוד ( ויהיה מעמיק בבל שיהיה ) בגורם אחר או במספר גורמים בלבד תחטיא מטרת מחקר זה . בל פינה גאוגרפית , ותהיה קטנה ככל שתהיה , היא מבחינות רבות תוצר פעולותיהם של גורמים רבים ושונים . ישוב עירוני הינו פרי פעילות מורכבת של חברות , עדות , כיתות וקבוצוח אובלוסיה שונות , באלו שחיו בו בעבר וכאלו החיות בו כיום . הלימד הגאוגרפי היסטורי של עירבימים עברו מחייב אפוא את בדיקתם וחשיפתם של הפעולות , הקשרים וההשפעות השונות של החברותשחיו בעיר בתקופה הנחקרת . ואם כך הדבר לגבי כל עיר , לא כל שכן בעיר היסטורית תרבותית רוחנית בירושלים ובתקופת מפנה דינאמית כמאה ה . 19 מנקודת מבטו של הגיאוגרף ההיסטורי משלב החיבור שחי גישות מתודולוגיות . מצד אחד הוא . 1 על תאוריהוסינתוהיבגאוגרפיה היסטורית , ראה : הריס , עמי . 2 . 172-157 על מהותה של הגאוגרפיה ההיסטורית בפי שהיא נתפסת על ידי גאוגרפים , ראה ו בן אריה , גאתרפיה היסטורית ; נושא לימור , ושם ביבליוגרפיה מפורטת .
|
|