|
|
עמוד:12
יש בעולמנו חוקרים המעשירים את מחקר המקרא מתוך עיון במקבילות המצויות להם בדל"ת אמותיה של תרבות ישראל : ספרות קומראן ( ואין כוונתי למגילות המקראיות , ( הספרות היהודית ההלניסטית וספרות חז"ל לסוגיה ולתקופותיה , הן אוצר בלום הקורא ללומדי המקרא ליטול ממנו מלוא חופניים ולהסתייע בו להבנת המקרא . אך גם מלאכה זו - אף שהיא נעשית לכאורה בבית פנימה - יש לעשותה בקפדנות רבה,- גם תרבות ישראל וספרותו הם ים עמוק ורחב ידיים , וכל המבקש להלך בו בביטחה חייב להיות ער ומודע לגיוון הרב - אידיאי , גיאוגרפי והיסטורי - אשר הוליד את השפע הזה . לצד הביקוש אחר מקבילות מחוץ ומבית , יש לחפש אחריהן גם בחדרי חדרים , במקרא גופו . אסופת ספרי המקרא לא באה לעולם ביום אחד , בהינף קולמוס אחד . הקאנון המקראי הוא פרי עמלם של סופרים רבים , שעשו מלאכתם לאורך תקופה של כאלף שנים . ספרות המקרא נוצרה נדבך על גבי נדבך , ויצירות מאוחרות משוחחות עם קדומות מהן , שכבר הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית , ורומזות להן . המקרא - כמוהו , דרך משל , ככתבי עגנון - נכתב למען קוראים יודעי ספר . אמת , לא כל קורא ב"אורח נטה ללון" וב"סיפור פשוט" יגלה את הספרייה השלמה שאליה רומז עגנון . קורא'קורא , המרבה והממעיט , יחשוף מטמוניות כפי כוחו , ידיעותיו , רגישותו והמאמץ שהוא נכון להשקיע בשעת קריאה , ובקריאה חוזרת ונשנית . כך אף הקורא במקרא ; כל שבקיאותו בכ"ד ספרים רבה , יראה ברכה רבה בעמלו יותר מחברו שאינו בקי במקרא , והכתוב אינו מגלה בפניו את היסודות הספרותיים עליהם הוא מושתת . אינני בא בחיבור זה "לעשות סדר" בתחום הזיקות הספרותיות בין יצירות מקראיות שונות , בין שהן חוצות גבולות של סוגות ובין שהן מצויות בתחומיה של סוגה אחת , ואינני בא למיין ולסווג את הזיקות השונות - גלויות או סמויות . מטרתי צנועה לאין ערוך : הריני בא להציג סוג אחד בלבד של זיקות בסיפורת המקראית , וליתר דיוק , סוג אחד של מקבילות בין סיפורים . תחושתי היא כי העיסוק במקבילות פנים מקראיות פורה לא פחות מן העיסוק במקבילות רחוקות , וכי יש גם בו כדי להעשיר ולהעמיק את הבנתנו במקרא . זאת ועוד , למרות שגם הסיפורת המקראית היא , כאמור , תוצר של מפעל ספרותי רב תקופות , בכל זאת ברי כי מקבילות פנים מקראיות קרובות זו לזו ברוחן יותר ממקבילות בין המקרא לבין ספרות בבל או בין המקרא לספרות יוון . התר אחר מקבילות סיפוריות בגוף המקרא צועד איפוא על קרקע מוצקה יותר מן האדמה החמקמקה עליה דורך היוצא למרחקים .
|
|