פתח־דבר

עמוד:ז

פתח דבר בתקופה שבין חורבן בית שני 70 ) לספירה ) לבין הכיבוש המוסלמי של העיר 638 ) לספירה ) עברה ירושלים מהלך של קימום וצמיחה , שלווה בתמורות דתיות ותרבותיות רבות חשיבות . ראשית התקופה בחורבנה של העיר היהודית הגדולה , והתבססות חיל מצב רומאי בתחומיה . תקוות היהודים לשוב לירושלים ולקומם את המקדש , שבאה לידי ביטוי במרד בר כוכבא ( 135-132 ) הסתיימה בהרס מוחלט של היישוב היהודי בסביבות ירושלים . על גבי חורבות העיר הקים הדריאנוס קולוניה רומאית שנקראה איליה קפיטולינה . לאחר זמן שבו היהודים וקיימו במקום קהילה קטנה וכמוהם התכנסו לעיר הנוצרים . ירושלים לא שימשה בתקופה זו מרכז יישובי ותרבותי לעם היהודי אלא מוקד לעלייה לרגל ולמשאת נפש והגות . במחצית הראשונה של המאה הרביעית , עם עליית הנצרות כדת הממלכה , חלה תמורה גדולה במצב ירושלים . העיר הפכה מוקד של פעילות נוצרית נמרצת . כנסיית הקבר נתפסה במקדשה של ירושלים החדשה ומשכה רבבות מעריצים ועולים לרגל . העיר התמלאה בכנסיות ובמנזרים , אוכלוסייתה גדלה ותחומיה התרחבו . איליה נותר שמה הרשמי של העיר אבל הכול שבו וקראו לה ירושלים . תושבים מארצות שונות שהשתקעו בעיר , נזירים מן המזרח היווני ומאירופה המערבית , ועולי רגל הקנו לירושלים אופי ק וסמופוליטי וגיוון רב . בשנת 614 נפלה ירושלים בידי הפרסים הססנים _, שערכו טבח בתושביה הנוצרים . לאחר ארבע עשרה שנים נכבשה ירושלים מחדש בידי הקיסר הביזאנטי הראקליוס , ולאחר כעשר שנים נוספות , בשנת , 638 נפלה בידי המוסלמים . המשכיות היישוב בירושלים גרמה לכך שהבניינים , אשר נבנו בעיר במאות השנים שמן התקופה הביזאנטית ועד ימינו , עקבו במידה רבה אחרי קווי המתאר של העיר הרומית והביזאנטית . היכרותנו עם ירושלים הרומית והביזאנטית עדיין רחוקה מן הרצוי . אין בידינו מקור היסטורי אחיד ובהיר , דוגמת כתביו של יוסף בן מתתיהו , מימי הבית השני . החוקרים מתבססים לפיכך על פסיפס של ליקוט ופירוש של מקורות היסטוריים מן הספרות היוונית והרומית ומלשונות המזרח , לימוד קטעים סתומים ששוקעו בספרות חז"ל ובפיוטים , וחשיפתן של ידיעות היסטוריות בחיבורים פרשניים ובספרות הליטורגית הנוצרית . הכתובות שהתגלו בעיר והמטבעות שנטבעו בה חוברים לממצאי החפירות הארכיאולוגיות ומהווים יחד מקור רב ערך לשחזור העיר . כתבים של עולי הרגל שביקרו בירושלים נתנו בידינו תיאורים מוחשיים של ירושלים ומבני הכנסיות החשובים . אל אלה מצטרפים תיאורי ירושלים באמנות , וראשון בהם ציור ירושלים במפת הפסיפס ממידבא שבירדן . לפיכך אין תימה כי לא נכתב עד עכשיו ספר המקיף את נקודות המבט השונות — ההיסטוריות , החברתיות , הארכיאולוגיות והתרבותיות — על ירושלים בתקופות האמורות . אפילו חיבורם אדיר הממדים של הצרפתים ונסאן ואבל — "ירושלים החדשה , " שנכתב בראשית המאה העשרים ועדיין אין לו תחליף , לא הקיף את כל התחומים שנמנו למעלה . הכרך שלפנינו הוא צעד ראשון לשינוי מצב

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר