מבוא

עמוד:7

מבוא ספר זה עוסק באחת הסוגיות השנויות במחלוקת ברבע האחרון של המאה ה - 20 ההעדפה המתקנת , או בשמה הידוע יותר . Action Affirmative הסוגיה עוררה לא רק פולמוס אקדמי נוקב , ויכוחים ציבוריים לוהטים ומאבקים משפטיים קשים , אלא הייתה למוקד של מאבקים פוליטיים מכריעים . כך למשל , במסע הבחירות לנשיאות כארצות הברית בשנת 1996 היוותה סוגיה זו נקודה מרכזית , ובשל הלחץ הציבורי והפוליטי הקפיא הנשיא ביל קלינטון , שעמד לבחירה מחודשת , את כל התוכניות להעדפה מתקנת עד לאחר הבחירות . הקפאה זו נשארה בעינה , וככל הנראה לא תופשר בעתיד הנראה לעין , שכן עם סיום הקדנציה השנייה של קלינטון נבחר בארצות הברית נשיא רפובליקני . בישראל החלה סוגיה זו לתפוס תאוצה בסוף שנות ה , 90 וביתר שאת בתחילת שנות האלפיים , עם התחזקות תודעת הקיפוח בקרב קבוצות שונות בחברה . שדולת הנשים החלה לפעול בנחישות להקטנת אי השוויון בין המגדרים . אנשי עיירות הפיתוח ושכונות השיקום ואף אזרחי ישראל הערבים - אם כי במידה פחותה - החלו לתבוע שוויון מלא בחברה הישראלית , כולל הזכות להשכלה , זכות הייצוג ואת האפשרות לממש את הזכות לחיים מספקים . הספר עוסק בהצדקות המוסריות והערכיות לתוכניות של העדפה מתקנת - תוכניות ששגשגו בארצות הברית בשנות ה 70 וה 80 וניצנים מהן נראו גם בישראל במהלך שנות ה , 90 ובאופן ממשי יותר בתחילת המאה ה . 21 תוכניות אלה נועדו לקדם קבוצות שנחשבות למקופחות או טעונות טיפוח ( מיעוטים , נשים ועוד ) לקראת שותפות מלאה ושווה במסגרות החברתיות השונות . התוכניות מעניקות עדיפות לאנשי קבוצות היעד כקבלה לעבודה , בהרשמה למוסדות השכלה גבוהה ולמסגרות אחרות והתקבלות בהם , והשאיפה היא להעניק לאנשי הקבוצות האלה שוויון הזדמנויות הוגן , שיאפשר להן להתמודד בהצלחה בתחרות המאפיינת חברה מריטוקרטית . כל ניסיון להצדיק העדפה מתקנת חייב להתמודד גם עם הטענה , שפעולה זו פוגעת בכמה זכויות יסוד של קבוצת הרוב - בעיקר בזכות ליחס "שווה" ( יחס ללא משוא פנים לצבע העור , להשתייכות אתנית ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר