|
|
עמוד:12
של משמר הגבול . פאטמה סאלח אחמד סרסור בת ה 14 היתה אחת מהן . בחרתי בה לכותרת המאמר כדי להזכיר ולזכור , שמאחורי המונח " טבח המוני" מסתתרים שמות פרטיים , נפשות חיות , בני אדם חד פעמיים שנגדעו באכזריות נוראה מארץ החיים . טבח כפר קאסם בוצע בתוך מציאות מיוחדת , שבה חיפשה המדינה הצעירה , גאה אבל מוכה , כשמונה שנים אחרי מלחמת העצמאות , דרך לחיות עם מאות אלפי הערבים שנשארו בה לאחר המלחמה ולא ברחו או גורשו . חלק מהתושבים הערבים חיו בערים מעורבות כמו חיפה , עכו ולוד , או בערים ועיירות כמו נצרת ושפרעם . כמה עשרות אלפי ערבים התגוררו באזורים הרגישים ביותר , סמוך מאוד לגבול עם ירדן . מרבית הכפרים הערבים היו סמוכים מאוד לגבול , דרכו חדרו באותה תקופה מסתננים רבים , והחשד הקבוע היה שחלק מהם ימצאו מחסה זמני אצל בני עמם שבכפרים הממוקמים בישראל . באזורים אלה הונהג ממשל צבאי , והכפריים הוטלו למעשה תחת פיקוח צבאי הדוק . מרבית הכפרים הערביים במדינה , כולל אלה שבאזור הקרוי " המשולש הקטן , " מכפר קאסם כדרום ועד קלנסואה בצפון , לא היו דומים בשנים ההן לערים ולעיירות המוכרים לנו היום . כפר קאסם , היום עיר בת 12 , 000 תושבים , היתה אז כפר נחשל בן כ 2 , 000 תושבים . על מנת לצאת מכפרם היו תושבי הכפרים זקוקים לרשיון משלטונות הצבא , שאותו היה עליהם להציג לכל דורש . רבים מהם יצאו מדי בוקר לעבודות חקלאיות בשדות ובפרדסים בסביבה . נשים רבות יצאו לעבודה , וכן ילדים יצאו יחד עם הוריהם . התושבים הגיעו לעבודה לעתים ברגל , או במשאיות , טנדרים ואופניים . לא היה להם כמעט כל מגע עם היהודים , ונסיעה של ערבי לעיר כלשהי הפכה לעתים קרובות לחווייה משפילה . החל משעה תשע בערב הוטל באופן קבוע עוצר על הכפרים עד לבוקר שלמחרת . עיקר המגע של הערבים היה עם שתי קבוצות של יהודים : פקידי הממשל הצבאי , בהם היו תלויים כמעט בכל דבר ועניין , ושוטרי משמר הגבול , שסיירו דרך קבע בכפרים . משמר הגבול היה באותה עת חיל בעל דימוי בעייתי מכמה בחינות . בכל ימות השנה הוא היווה חלק מהמשטרה , אבל בשעת מלחמה או חירום סופח לצבא ועמד לפקודתו . במשמר הגבול שירתו בדרך כלל
|
|