|
|
עמוד:282
ציון וירושלים אינן מציינות כמאמרים אלה סמלים לכוחות המתאחדים בתוך חיי האלוהות , אלא שם של מעלה שאליה יכולים להגיע בני ישראל בין אם הם בארץ ישראל ובין מחוצה לה . תפיסה זו , שנוסחה כנראה לראשונה כמיסטיקה היהודית , מקורה דווקא במקובל ארץ ישראלי , וסביר להניח כי היא תוצאה של השפעת המיסטיקה המוסלמית ( הצופיות ) על ר' יצחק דמן עכו " -. בהקשר זה מן הראוי להביא את דברי המחבר עלום השם של הפרקים בהצלחה , המיוחסים לרמב"ם — "' שם נאמר : •• " 'אמר בגמול והוא ההצלחה המגעת לנפש אחר ההפרד וברא יי' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ... [ ישעיה ד ה ] ביאור אמרו על כל מכון הר ציון ועל מקראיה : המוכנים המזומנים למצוא ההצלחה . ' ברור כי הפירוש 'המוכנים' מתייחס לתיבה 'מכון . ' האם ייתכן כי 'הר ציון' קשור כאן להצלחת הנפש , הנזכרת פעמיים קודם לכן ? אף על פי שאי אפשר להכריע הכרעה ברורה , הרי לאור הנטייה הברורה של החיבור לפרש את בית המקדש וכליו כרמזים לכוחות הנפש , י" סבירה בעיני האפשרות כי המונח 'הר ציון' רומז להגעת הנפש לשלמותה אחרי המות . מגמה דומה לזו שתיארנו לעיל מופיעה גם באיגרת המוסר המיוחסת לרמב"ם , שם נאמר : •"' 'ומה שעוררתיך בני גם כן במאמר הנכבד ספר מורה הנבוכים / ג ח ] על אשת חיל אשר הוא נאמר על חמר נכבד , כן היא ארץ ישראל גם כן ירושלים אשר בה בית המקדש , וכן הלב הוא משכן השכל האנושי וציון הוא מקום במוח נכבד מאד בו משכן השכל הפועל " . ' כאן הפכו ארץ ישראל וירושלים לסמל ללב , בעוד שציון מסמלת את המוח ; הלב והמוח הם מקום הימצאותם של השכל האנושי והשכל הנבדל , כפי שהשכינה שרתה בירושלים ובציון . סביר להניח כי שני החיבורים המיוחסים לרמב"ם , הנזכרים לעיל , סללו את הדרך להפיכת המושגים 'ציון' ו'ירושלים' לסמלים לכוח השכלי שבהן ולשכל הנבדל , כפישראינום בכתביהם של ר' יצחק אבן אבי סהולה ור' יצחק דמן עכו . "' התפתחות נוספת בסימבוליקה של ציון מצויה בספר אבן ספיר של ר' אלנתן בן משה קלקיש ( קושטא , אמצע המאה _הי"ח ""/ 'והנולד מציון השכל ומערכותיו אוהב יי' שערי ציון [ תהלים פז ב ] : על דוגמה אחרת מעין זו ראה : מ' אידל ' , עולם הדמות ולקוטי הר " ך , אשל _באר שבע , ב ( תשמ"א , ( עמ' 176-165 וראה גם הערה 89 לעיל . / בחיבור זה , הכתוב ערבית במקורו , יש השפעה צופית , , ראה במהדורת ש"צ _דוידוביץ — ד"צ בנעט , ירושלים תרצ"ט , עמ' 7 הערה לשורה , 14 עמ' 11 הערה לשורה . 5 משום ההשפעה הצופית , אני נוטה לראות בחיבור זה תוצר של הספיריטואליזם היהודי המזרחי ולא של האלגוריה הפילוסופית הספרדית . על קרבה בין נושאים אחרים שבפרקים בהצלחה ואיגרת המוסר המיוחסת לרמכ"ם ( ראה הערה 96 לקמן ) וכין אבולעפיה ראה אידל , ר"א אבולעפיה , עמי . 190 , 176-175 , 93 ו שם , עמ' , 25-24 לפי התרגום העברי מימי הביניים . ן ראה פרקים בהצלחה , עמ' . 2-1 חשוב במיוחד לענייננו המשפט המופיע כעמי : 3-2 'ואתה כאשר התעסקת במורגליך אשר הם חוץ מקדש הקדשים , הנה כבר החרבת ביתך האמיתי והחשכת שמשך ונאסף ירחך . כאן מציינות התיבות 'קדש הקדשים , ' 'ביתך , ' את השכל האנושי שיצא לפועל . ר' לוי בן אברהם , פילוסוף שהיה כנראה בן דורו של מחבר הפרקים בהצלחה , כותב : 'ויש שפי' בית המקדש הגעת שפע הנבואה' ( ספר לוית חן , כ"י ואטיקן , 192 דף 57 ב , < וראה גם במובאה מספר מגדל דוד , להלן הערה % . 112 אגרות הרמב"ם , ירושלים תשכ"ח , עמ' ח של האיגרת . חיבור זה קרוב ברוחו לפרקים בהצלחה ונראה שגם הוא נתחבר במזרח . " 7 דעה דומה נמצאת גם בהמשך עמ' ט של האיגרת ... ' שכל נבדל ומשכנו במוח אשר נקרא שמו בניות ברמה ופירוש רמה עליונה ; ' 'בניות ברמה והוא המוח בלא ספק ... בעבור שהיה עמו השכל האלהי . ' א " במאמרי הנזכר לעיל ( הערה ( 90 שיערתי כי ייתכן שיש קשר בין הפרקים בהצלחה ובין המגמה הרוחנית שממנה הופיעה שיטתו המיסטית של ר' יצחק דמן עכו . הקטע המובא מצוי בכ"י פאריס , 727 דף 69 א . יש להעיר כי מחבר זה הכיר את איגרת המוסר המיוחסת לרמב"ם ומצטט קטע של האיגרת המצוי בסמיכות
|
|