|
|
עמוד:203
חידוש היישוב היהודי בעקבות כיבוש צלאח אלדין הפרק הבא בתולדות קהילת ירושלים מתחיל עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר כיבושה בידי צלאח אלדין 2 ) באוקטובר . ( 1187 התייחסות היהודים לשליטים מבית איוב בכלל , ולצלאח אלדין בפרט , היתה מאז ומתמיד חיובית , ומותר לכנות את רגשותיהם כרגשי חיבה . אמנם אין לטעון שצלאח אלדין או צאצאיו נהגו ביהודים מחוץ לשורת הדין . יחסם תאם את כללי האסלאם אל לא מוסלמים , אולם צלאח אלדין גילה יחס בולט של הגינות בהשוואה לנעשה בזמנו בגלות צפון אפריקה וספרד , ליחס המוחדון , שהטילו את גזירות הלבוש ודאגו להשפלה בפומבי של היהודים , או בהשוואה לשנאה הרוחשת של הצלבנים שליטי _ps ישראל ליהודים , אף על פי שאין אנו יודעים על רדיפות או גירושים ממדינתם במשך מאתיים שנות שלטונם ( מזה רק 88 שנה בירושלים . ( עלייתו לגדולה של צלאח אלדין עוררה הדים חזקים בקהילות ישראל . מסופר שבמצרים חלם מלמד אחד בשם מוהוב ( אלמעלם , ( כבר שנתיים ( 1185 ) לפני כיבוש ירושלים בידי צלאח אלדין , שהמצרים ישפכו דם נוצרי כשנת 1186 וזו תהיה ראשית הגאולה " יתירה מזו , מכתב מזויף שיוחס לרמב"ם , שהגיע כביכול לפאס ביום 20 באוגוסט , 1187 סיפר ש , 'אח אלדין כבר מגן על ירושלים ( כלומר , לאחר שכבשה ) בפני מחנות מסע הצלב . צלאח אלדין מודיע שינצח את הנוצרים , אולם מלך היהודים הוא אשר ישלוט בסופו של דבר בירושלים ואולי ... צלאח אלדין ישא חן בעיניו _> כך י . ( י מאוחר יותר , בתקופת מסע הצלב החמישי , שעה שהצלבנים כבשו את דמיאט ( ךמיטה , בדלתת הנילוס ) ואיימו על מצרים , ירשום יהודה אלחריזי כי בשעה שהצלבנים נחלו מפלה היתה הרגשת יהודי מצרים שאירע להם נס , נס שני של קריעת ים סוף והצלה . י' בהקשר זה מן הדין להזכיר חיבור של חזון אחרית הימים , שאף הוא קשור כמדומה בצלאח אלדין - ועל פיו אפשר להסביר את סיפורו של יהודה אלחריזי , שעלה ממצרים דרך עזה לירושלים n 1886 . no . 295 . p . 59 Manuscripts in ihc Bodleian Library . 1 . _Oxiorci A . D . Neub ; mer . £ 881 ) VI of the Hebrew ?" מאן , טקסטים . א , עמי Um ? pseudo-cpigraphie dc Moisc r . 458 a . Ncubaucr . _' . A 7 : _7 . IV ( IKK _2 ) , esp . pp . 173 IT . " Maimnimk ראה מאמרו של שטרן המצוין להלן , הערה , 51 עמ' , 195-194 ושם העי . 15 " היא האפוקליפסה אשר מפרסמה , לי גינצכורג , ייחסה למצור עכו בשנת . 1104 קרוב יותר לייחסה למצור ימיו , גם היא נראית קשה , מאחר שכבר בשנת 1 ! 63 כתב ר' יעקב מלוניל תוספת לפירוש רש"י על איוב " . כללו של דבר : מדובר בקבוצה קטנה , כנראה של מקובלים הנוהגים מנהג 'אבילי ציון , ' שנאחזה בירושלים באמצע המאה הי"ב . תנאי הקיום בירושלים הנוצרית , שלא סבלה נוכחות מוסלמים או יהודים , היו בוודאי קשים ביותר , אולם יהודים נאחזו בירושלים בכל מאודם , כדי לקיים מה שכתוב : ' כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו' ( תהלים קב טו ; וראה ספר הכוזרי ה כז . _< מה עלה בגורלן של אותן משפחות מועטות שנאחזו בירושלים באותן שנים מועטות שבין ביקורו של פתחיה מרגנסבורג ונפילת ירושלים בידי צלאח אלדין — ( 1187-1175 ) אין לדעת . האם הקנאות הנוצרית הגואה עם גיור הסכנה המוסלמית כילתה את חמתה במתי מספר אלה , או האם הצליחו לשרוד בתקופה זו - בתקופת המצור המוסלמי הקצר יחסית על העיר — אף זאת אין לדעת .
|
|