|
|
עמוד:188
ממנזריהם וכנסיותיהם , ובבסיליקת המולד בבית לחם , המשותפת ללטינים ולנוצרים המזרחיים , שיתפו הכנסיות פעולה בביצוע תיקונים ובקישוט , כמו שקרה גם בכנסיית הקבר . מי היו כעלי המלאכה והפועלים שביצעו את מפעלי הבנייה הללו ? אין כל ספק כי כוח עבודה מקומי שימש לבנייתם של מבנים אלה ושל רבים אחרים שנבנו במרוצת התקופה הצלבנית ; האוכלוסייה הפראנקית העמידה מתוכה פועלים ספורים בלבד , להוציא מקרים שבהם גויסו בדחיפות חילות הצבא והצי לשם בניית ביצורים צבאיים . עבודת הקישוט באבן , בסטוקו וטיח מעורב בגבס , בעץ או במתכת , נעשתה גם היא ברובה על ידי בעלי מלאכה נוצריים מקומיים , בצירוף אומנים יווניים שהובאו ארצה לשם כך . מרבית העבודה האיקונוגראפית בבניינים הלטיניים הינה חיקוי של סגנונות מזרחיים . פה ושם שולטת האומנות האירופית המערבית , כמו במספר חלונות וכותרות עמודים , אולם מקרים אלו הם יוצאי דופן בשליטה המוחלטת של בעלי המלאכה המקומיים באומנויות הךקורטיביות " . ספרות הפראנקים שבארץ ישראל התפרסמו כאנשים שעיקר עניינם בחיי המעשה , והם לא תרמו כל תרומות של ממש לספרות הלטינית או הצרפתית ; אלה מהם שכתבו דכר מה התחנכו באירופה ולא בארץ . ספרי היסטוריה ותיאורי מסעות נכתבו כולם בידי אנשים מן החוץ ? אך הואיל וכמעט כל _האליטה המקומית המשכילה נטשה את הארץ בזמן הכיבוש הפראנקי , אנו שואבים מדיווחים חיצוניים אלה את עיקר ידיעותינו על חיי הנוצרים המקומיים : תיאור המסע של אב המנזר הרוסי דניאל 1106 / 07 ) לערך , ( יי הפטריארך היווני לאונטיוס 1177 ) לערך , ( הנזיר הכרתי יוחנן פוקאס 010 , ( 1185 ; Phocas ) הקדוש מסרביה 1235-1230 ) לערך , ( ועוד , וההיסטוריונים ילידי המזרח , מתי מאךסה ומיכאל הסורי . סדנאות ההעתקה ( Scriptoria ) של הנוצרים המזרחיים היו פעילות מאוד , אך לא העמידו כל ספרות מקורית , להוציא את הטיפיקון של שנת 1122 ואת איגרותיו של ניקון מן ההר השחור " , ששרדו לידינו . , tikes Stachylogias , St . Petersburg 1894 הוא הטיפיקון של ירושלים _> או של מנזר סבס הקדוש , ( משנת 1122 ( שם , כרך ב , עמ' . ( 254-1 ניקון מן ההר השחור שבקרבת אנטיוכיה 1025 ) לערך1091- לערך , ( נזיר ?? תקן ידוע , ניהל חליפת מכתבים עם מספר נזירים יווניים בארץ ישראל , שאת סיכומה אפשר למצוא אצל . St . Petersburg 1911 , pp . 237-246 Sanctae Catherinae in Monte Sinai asservanlur , I , Manuscriptorum Graecorum qui in Monasterio V . N . Beneshevich , Catalogus Codicum על חיבורים שנכתבו במנזר סבס הקדוש ראה : ( 1893 ) , pp . 32-79 Alterthumskunde und fur Kirchengeschichte , VII maler ' _, RomischeQuartalschrift fur die christliclw seine Geschichte und seine literarischen Denk- Ehrhard , 'Das griechische Kloster Mar-Saba , e ' crivans de Mar Saba \ £ O , II ( 1898 ) , pp . 1-11 ; A . s . Vaiihe , 'Les V . ראה : Local Christian Art in 12 th . 175 , 221-229 Century Jerusalem ' , / E / _, XXIII ( 1973 ) , pp . 167- N . Kenaan , במאמר זה מסכמת המחברת ספרות קודמת ונעזרת בעדויות היסטוריות וסגנוניות כדי להצביע על שימוש ניכר שנעשה באומנים נוצריים מקומיים במפעלי בנייה מוסלמיים _ולטיניים . באשר לאיקונוגראפיה , פחות ברור אם ילידי המקום ניסו לחקות אופנות אירופיות מערביות , או להיפך . הציורים על עמודי _בסיליקת המולד בבית לחם משמשים דוגמה נאה לסגנון זה . ראה : פראוור , הצלבנים , עמ' , 544-494 ובייחוד עמ' , 538-532 וכן הפרק 'אמנות צלבנית בירושלים' בכרך זה . 2 י תיאורו תורגם לעברית ; ראה : יי רבא , ארץ ישראל בתיאורי נוסעים רוסיים . ירושלים תשמ"ז , עמ' . 72-10 ין החומר היחיד _מא _^ ישראל של המאה הי"ב באוסף Papadopoulos-Kerameos , Analekla Hierosolymi-
|
|