|
|
עמוד:164
, Grado ) ליד ונציה ' . ( מושבים בעלי מעלה פחותה . כמו ליון , ( Lyons ) תבעו מעמד של _פרימאטיה . הסתירה בין עמדות איזידור ופסודו איזידור בהגדרת מעמד הפטריארך לא נפתרה בקלות . אפילו הקאנוניסט הוגוצ'יו ( Huguccio ) התייחס אל הפרימאט לעתים כמו לפטריארך ולעתים בצורה שונה . תרומתו של הוגוצ'יו היתה בהצעת פירוש חדש , אשר עזר לגשר בין גישות איזידור _וטסודו איזידור . הוא טען כי חלוקת מעמד הבישופים ( ordo episcoporum ) לארבעה , על פי שיטתו של איזידור , איננה אלא חלוקה לשלוש דרגות : ( 1 פטריארך = פרימאט , ( 2 ארכיבישוף = מטרופוליטאן , ( 3 כישוף . אלה היו , כמובן , הנורמות שהחלו להתפשט למעשה באירופה במאה הי"ב , והוגוצ'יו כקאנוניסט ניסח את המציאות של סביבתו . לטקסטים _הפסודו איזידוריים שעסקו בנושא הפרימאטים היתה חשיבות מיוחדת לאחר תקופת האפיפיור גרגוריוס השביעי . טקסטים אלה העניקו מסגרת שייצגה את מבנה הכנסייה הקדומה , הפרימיטיבית , ועל כן שירתו את תוכנית הרפורמה _האפיפיורית . הם סיפקו את ההצדקה הקאנונית להענקת מעמד פרימאטיה לבישוף ליון על ידי גרגוריוס השביעי בשנת , 1079 וכן להענקותיו של האפיפיור אורכן השני לארכיבישוף רימס . ( Reims ) בשטחים האירופיים שנכבשו והיו בעבר תחת מינהל רומי : אנגליה , סיציליה וספרד , היתה מגמה פסודו איזידורית ברורה למנות את אחד הארכיבישופים ההיסטוריים כפרימאט — ראש הכנסייה של הממלכה . כלומר , הארכיבישוף מונה לעמוד בראש כנסייה , שמרותה מבחינת הגבולות הגאוגראפיים היתה זהה עם תחומי שלטונו של המלך . בנקודה זו יש לחפש , אפוא , דמיון או לערוך השוואה בין ההתפתחות בשטחי הכיבוש החדשים באירופה ובין ממלכת הצלבנים . ב . התמורה במעמד הפטריארך במזרח הלטיני בעקבות הכיבוש הצלבני בעקבות כיבוש ירושלים ואנטירכיה התעוררו מספר בעיות , וביניהן השאלה . על פי איזו מסורת של היירארכיה כנסייתית יארגנו הצלבנים את כנסיותיהם ? האם לנהוג על פי המסורת האיזידורית , שהמשיכה להתקיים בחלקים רבים של הכנסייה המזרחית , ואשר גרסה שאין הבדל בין רומא ושאר הפטריארכיות , או על פי העיקרון הפסודו איזידורי , שהוציא את האפיפיור מן המניין והשווה בין פטריארך ופרימאט ? שאלה נוספת שעלתה היתה ; האם תונהג שיטה אחת של ארגון כנסייתי בירושלים ובאנטיוכיה "? המצב במזרח הצלבני היה שונה מאשר כארצות אירופה שנכבשו מקרוב והיו ללטיניות . במזרח עמדו הצלבנים והאפיפיורות בפני מסורת היירארכית וארגונית מבוססת של הכנסייה , מסורת בעלת שורשים עמוקים . יתר על כן , המזרח היה ערש הנצרות , והאפיפיורות המתוקנת הטיפה לרפורמה וחזרה אל הכנסיה הקדומה והבלתי מושחתת . המסורת העתיקה המשיכה להתקיים בקרב הכנסייה היוונית האורתודוקסית מאות שנים באזורים שלא נכבשו על ידי המוסלמים . הן באנטיוכיה והן בירושלים נשמרו _בקפידז _, רשימות הבישופויות מן המאה השישית . כאשר הגיעו הצלבנים לאיזור 84 ; XL 1 ( 1955 ) , pp . 95-183 lung , XXXIX ( 1953 ) , pp . 76-1 12 ; XL ( 1954 ) , pp . 1- _SliftimxfurRcchtsgeschichie . Kanonistische Abtei- terlicher Patriarchate . ' _Zeitschrift tier Savigny- H . Fuhrmann , 'Studien zur Geschichte Mittelal- 12 ; pp . 470-501 Kingdomof Jerusalem ' . Speculum . XXXII ( 1977 ) . the Spiritual and Temporal Powers in the J . G . Rowe , 'Pascal II and the Relations between " גישתי שונה מגישתו של חוקר זה .
|
|