פרק שלישי גיאו־אתנוגראפיה של ירושלים הצלבנית

עמוד:142

גיאורגיה נמצאה במנזר הצלב , במבואותיה המערביים של ירושלים " . ליד שני גורמים יסודיים אלה , המערך הפיסי וקיומה של שכבה אתנית וחברתית , שהבטיחו רצף בהתפתחותה של העיר , נוצרו עם הכיבוש הצלבני תנאים שפעלו בכיוון הפוך ומנוגד , כלומר , לניתוק הקשר עם העבר , מורשת ביזאנטיון והתקופה המוסלמית הקדומה , לטביעת אופי נוצרי מערבי לעיר . הגורמים המכריעים היו הגורם הדתי והגורם הדמוגראפי . באשר לאוכלוסין , אירע למעשה מהפך דמוגראפי , שהתבטא בהחלפה כמעט טוטאלית ( להוציא , כאמור לעיל , את נוצרי המזרח ) של אוכלוסי העיר וחדירת אוכלוסייה חדשה אשר יצרה מערך יחסים חדש בתוך העיר . עיקרו של התהליך התבטא בייסוד מוקדי כוח ומוקדי משיכה חדשים או מחודשים בתוך העיר , שהשפיעו בהכרח על עיצוב שונה של פניה . הערב רב האירופי לא זו בלבד שהשתווה אל הערב רב של נוצרי המזרח , אלא אף עלה עליו . כל מרחבי אירופה על מרכיביהם האתניים והלשוניים , מפורטוגל במערב ועד הונגריה במזרח , ומאנגליה וסקנדינביה בצפון ועד יוצאי איטליה בדרום , היו מיוצגים בירושלים . האוכלוסייה הצלבנית של העיר , כלומר , האוכלוסיה הפראנקית , היתה כנראה שונה באופיה מזו של הבירות הצלבניות האחרות , אנטיוכיה או טריפולי . באנטיוכיה בלט היסוד הנורמני , אם מנורמנדיה שבצפון מערב צרפת ואם משטחי הכיבושים של הנורמנים בדרום איטליה ובסיציליה ; ואילו בטריפולי , בלט היסוד הפרובאנסאלי והדרום צרפתי . בשני המקרים משקף הרכב האוכלוסייה את מוצא השליטים בנסיכות וברוזנות , ששימש מוקד משיכה ליצירת משקע התחלתי לבני לווייתם ומאוחר יותר לעולים ומתיישבים מבני ארצם המחפשים מגורים במולדת החדשה בחסות שושלותיהם המסורתיות . אף בג'ביל ( גבל ) שומעים אנו על התיישבות גנואזית , בלא ספק מכיוון ששושלת גנואזית שלטה במקום . לא כן בירושלים . הרושם הכללי המתקבל לגבי הבירה הצלבנית הוא שהאוכלוסייה האירופית של העיר לא שיקפה דווקא את מוצאן של שושלת לותךינגיה ( Lotharingia ) או שושלת אנז'ו . ( Anjou ) שמהן יצאו שליטי הממלכה . כאן היתה כנראה אוכלוסייה הרבה יותר מעורכת , במידה רבה כעץ חתך של האוכלוסייה האירופית שממנה ינקו תנועת מסעי הצלב ותנועת ההתיישבות הקולוניזטורית של מדינות הצלבנים . אולם דווקא תערובת זו היא שיצרה מתכונות יישוב מיוחדות במינן . ריבוי האוכלוסין מכל קצות אירופה הניע יחידות אתניות מסוימות להתיישב בצפיפות זו ליד זו , בשכונות , ברחובות או קטעי רחובות מיוחדים , כלומר ו להתיישב בצורה שבה יכלו ליהנות מקירבת בני ארץ מוצאם , ממנהגים , הרגלים ושפה משותפת . רוב רובה של האוכלוסייה האירופית היה אולי ממוצא צרפתי ; מכל מקום , השפה הצרפתית היא ששלטה בעיר . אולם במירקם צרפתי זה התיישבו קבוצות אתניות אחרות . כך , בסיומו של רחוב הארמנים התיישבה — לפי השערה אחת — קבוצה פרובאנסאלית . קיומה במקום עשוי אולי להתפרש כתוצאה מפריצת גיסות ריימונד מסן ז'יל לתוך העיר באיזור זה , וכך הביאו אתם את שם עירם ברקיר לתוך אוצר השמות של רחובות העיר . קבוצה אחרת בעלת אופי מוגדר מארד היא זו של הגרמנים , או ביתר דיוק של דוברי הגרמנית . אלה לא היו מעטים בעיר וטענו אף לקירבת לשון [) ראה : / InW . XV 11 I ( 1967 ) , pp . 59-62 . 1 . Prawer , The Monastery of the Cross ' , ' - ' השערה זו על הפרובאנסאלים , שאותה ניסח אבל , ונסן אבל , ירושלים החדשה , עמ' , 950 מבוססת על העדות בדבר מציאותו של שער חדש ליד רובע ( Beaucairc ) 7 y _? J tt _^ _K J > J 77 ' _tw _KiniP , Belcuyre בפרובאנס : 'Vims _Belcarii _itixta mums / A ת _1 ו 0 _^ _ה וווו 011 ; _ק ; רגסטה , מס' 559 , 558 ( שנת . ( 1178 ראה לעיל בפרק 'שלטון הצלבנים / הערה . 16

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר