|
|
עמוד:12
מבוא עקרונות , הנחות ונק ודות מוצא לדיון תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב , ויש לו היבטים חברתיים , תרבותיים , פוליטיים , פסיכולוגיים , פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא היסטוריים . כדי לבחון אותם אנחנו מניחים שהמערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים , מקצתם תומכים ומאיצים , ומקצתם מפריעים ומעכבים . פעמים שהם רדומים , פעמים שהם פעילים , ועוצמת פעילותם גם היא אינה קבועה , כי המערכת פתוחה להשפעות מתוכה ומחוץ לה . כל עוד היא מאוזנת , פחות או יותר , לא יתחולל בה כל שינוי קיצוני , אך בשעה שהיא מאבדת , בהשפעת כוחות חיצוניים או פנימיים , את איזונה העדין , יתהוו בה תופעות חדשות ויתגלמו בצורה לשונית ספרותית כזאת או אחרת . אחת המרכזיות שבהן היא תחיית הלשון העברית . הכוחות שעירערו כמדומה את האיזון העדין של המערכת הכללית הגיעו לשיאם בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה . הגורמים שנעסוק בהם אינם עומדים בפני עצמם , אלא הם כלים שלובים המשפיעים זה על זה . ננסה לשרטט כמה קווים של המסגרת המושגית הנחוצה למחקר וננסה לנתח כמה ממרכיבי התהליך . המסגרת שנציע אין בה כדי לפטור מהצורך בחשיבה היסטורית יוצרת , ואין הכוונה לכלוא את החשיבה בסד אלא לנער ולרענן כמה מושגים , דפוסי חשיבה ושיטות מחקר , כדי להגיע לתוכנות חדשות . ננסה להאיר את התהליך מכמה זוויות ראייה ונסתייע בעקרונות ובשיקולים שאולים מן התחומים הנוגעים בו . אין זו אלא ראשיתה של הדרך , ויש לפתחה ולשכללה כדי להגיע ליעד . מטבע הדברים אין חוקר אחד יכול להקיף את כל התחומים הקשורים לעניינו והמחקר שלפניכם בוודאי לוקה גם הוא בחסר , בעיקר בנוגע להשפעתן של הספרות ושל העיתונות , על החייאת השפה . חלקן של השתיים הוא עניין לחיבור נפרד , החורג ממסגרת המחקר שתחמנו לעצמנו . דוד ילין , אחד האישים המרכזיים בהחייאת הלשון , כבר אמר בשמו של אליעזר בךיהודה , שהעיתונות העברית הייתה אחד משלושת הצינורות החשובים להפצת הלשון העברית ולהפיכתה ממשאלת לב לעובדה מוגמרת .
|
|