דניאל שוורץ על כמה פפירוסים - מקורותיו של יוסף בן־מתתיהו והכרונולוגיה שלו לתקופה הפרסית

עמוד:119

באשר לסיבת החלטתו לבחור בידוע ניתן להניח , כי יוספוס הכיר רשימת כוהנים גדולים שהסתיימה בתקופה הפרסית באיש ששמו ידוע . כנראה דמתה הרשימה לזו הנמצאת בנחמיה יב , כב , הקושרת את ידוע לימי 'דריוש הפרסי . ' אך להוציא דריווש הראשון , שבבירור קדם בהרבה לידוע , נראה שיוספוס ידע רק על דריווש אחד בלבד , הוא המכונה בפינו 'השלישי , ' בן זמנו של אלכסנדר . גם נתיב אחר , אף הוא שגוי אך סביר בעידן שקדם לגילויי ואדי דליה , מביא לאותה מסקנה : סיפור מנשה וסנבלט מעמידם בימי דריווש ומזהה את מנשה כאחיו של ידוע . מכיוון שיוספוס היה משוכנע , שסנבלט זה זהה לסנבלט שנשא ונתן עם אלכסנדר מוקדון וקיבל ממנו רשות לבנות מקדש בהר גריזים , הרי היה יכול להסיק בקלות , שידוע היה הכוהן הגדול בירושלים באותו זמן , והוא אפוא הכוהן הגדול שקיבל את אלכסנדר בעת ביקורו בעיר . אולם כדי להצדיק את הכינוי 'שגוי , ' שהשתמשתי בו כאן על אודות נתיב ההסקה המסתעפת מן ההנחה היסודית , ששני סיפורי סנבלט ( סנבלט מנשה וסנבלט אלכסנדר ) נסבים על אדם אחד — יש לשאול את השאלה השנייה המובטחת בראש חלק זה של מאמרנו.- סיפור סנבלט : אחד או שניים ? כפי שכבר ציינו , סוגיה זו ברורה פחות מקודמתה . אם ברור מאוד , שהמקור שלפני יוספוס לא כינה בשם 'ידוע' את הכוהן הגדול שפגש את אלכסנדר , הרי ברור פחות כי יוספוס שרשר יחד שני סיפורי סנבלט ( סנבלט מנשה וסנבלט אלכסנדר . ( עם זאת יש לציין , ששני החוקרים שניתחו בפרוטרוט את סיפורי יוספוס על סנבלט מאז גילויי ואדי דליה אכן מניחים , כי החומר על סנבלט ומנשה הוא , בסופו של דבר , ממקור השונה מזה של החומר על סנבלט ואלכסנדר . ברם , קיפנברג לא הציע כל נימוק לטובת הנחה זו עמ' . New York 1927 , pp . 348-364 G . F . Moore , 'Simon the Righteous ' , Jewish Studies in MemoryofIsrael Abrahams , ; 301—300 אשר ל'ינאי המלך' כרשע טיפוסי , ראו י' אפרק , חקרי התקופה החשמונאית , תל אביב תש"ם , עמ' . 167-162 וראו להלן , הערה . 51 על התופעה הכללית של מסורות מקבילות בכתבי יוספוס ובספרות חז"ל , ראו S . J . D . Cohen , 'Parallel Historical Tradition in Josephus , and Rabbinic Literature דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות , חטיבה ב , כר ך א , החלק האנגלי ( ירושלים תשמ"ו , ( עמ' . 14-7 37 יש לשים לב לכך , שנחמיה יב כב מתייחס כנראה לרשימה כתובה של שמות ראשי משפחות הלוויים . מכאן שסביר עוד יותר , כי הייתה רשימה כתובה של הכוהנים הגדולים , שהרי אלה היו חשובים אף יותר ; וראו לעיל , הערה . 30 לעניין ידיעתו הלקויה של יוספוס באשר לשושלת המלכים הפרסית , ראו לעיל , הערה . 24 38 ראו : קיפנברג ( לעיל , הערה , ( 25 עמ' , 56-52 וכן דקסינגר ( לעיל , הערה , ( 25 עמ' . 97-96 דומה כי עמדת קיפנברג מתבססת רק על ההנחה כי סיפורו של יוספוס נשען , בסופו של דבר , על נחמיה יג כח ( ראו עמ' , ( 52 כך שבסופו של דבר עליו להיות נפרד מן הסיפור על אלכסנדר וסנבלט . בהתאם לכך , בעמי 54 הוא ממעט בחלקו של מנשה בסעיף . 322 ויליאמסון ( the Books of Chronicles , Cambridge 1 977 , p . 1 37 , n . 4 H . G . M . Williamson , Israel in ) מעיר , שיש חולשה בטיעונו של קיפנברג , בכך שהוא איננו מצליח להסביר את סעיפים 303-302 ו 311-306 ( קיפנברג רואה בסעיף 312 את תחילת המקור על אלכסנדר וסנבלט ;( על כך נוסיף , כי גם דקסינגר ( אשר כתב אחרי ויליאמסון ) אינו

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר