"תל־אביב מעולם לא היתה קטנה" - על מקומה של תל־אביב בקולנוע הישראלי

עמוד:13

בהיסטוריה המודרנית - פרה היסטוריה , ( 1927-1896 / 7 ) העת העתיקה , ( 1936-1927 ) ימי הביניים ( 1960-1936 ) והעת החדשה . ( 1990-1961 ) בכל אחת מן התקופות הנזכרות מילאה תל אביב תפקיד אחר בקולנוע העברי שהתפתח בארץ . במאמר שלפנינו אנסה לעמוד על התפקיד שמילאה העיר בכל תקופה ותקופה , ולהצביע על כמה מקווי המתאר הבולטים שאיפיינו את הקולנוע שנעשה במהלכה . אתרכז במיוחד בקולנוע שנוצר בארץ מאז ראשית שנות ה . 60 היה היו כאן פעם שקמים , חולות לבנים וגם נוף . העיר תל-אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף [ ישראל יצחק , ' אצל אליהו הכהן / 1985 , ענז ' 46 ו 1 סימנים מובהקים ראשונים לפעילות קולנועית באזור גוש דן מופיעים כבר בראשית שנת , 1909 כשלושה חודשים לפני הנחת אבן הפינה לשכונת "אחוזת בית" שממנה צמחה העיר תל אביב , באפריל אותה שנה . עיתון הצבי מיום כ"ג בשבט תרס"ט ( חורף ( 1909 מודיע לקוראיו כי "פלאי האמנות" החדשה הובאו ליפו , שבה באולמות השייכים לאדונים לורנץ ושנברג מוקרנים באופן סדיר סרטי ראינוע , ו"מודעות גדולות ומפורטות" מבשרות לקהל על כך . פחות מחודש מאוחר יותר , בחודש אדר תרס"ט , במהלך נשף פורים של העדה הספרדית ביפו , משולבים - על פי הצבי [ י"ט באדר תרס"ט ( אביב — [( 1909 כמה סרטי ראינוע בתכנית האמנותית . הקרנתם של הסרטים באירוע היוקרתי , בין הקראת הפואמה של חיים נחמן ביאליק "איגרת קטנה" לבין נגינת תזמורת הריקודים , מעידה כי הקולנוע התחיל להיתפס כאורח רצוי באוהליה של התרבות העברית בארץ ישראל . שנה לאחר מכן , ב , 1910 פותחים שני נגני קרקס נוצרים ממוצא בלגי , האחים אלפרד ווילי מילאנס , אולם ראינוע בקפה "זריפי" במרכז יפו , סמוך לכיכר השעון . צמד האחים , שהגיעו לארץ כנגניו של הקרקס הגרמני

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר