|
|
עמוד:11
אביב , אבל קשה לומר כי שיר זה ש"נכתב חודשים אחדים לפני מותו" ( אליהו הכהן , 19851 עמ' ([ 177 חדור באיזו אהבה של ממש . לכל היותר יש בו אהבה לרעיון המופשט העומד מאחורי העיר העברית הראשונה , ותקווה כי תאריך ימים ותצמיח דורות רבים , כפי שניתן ללמוד ממילותיו הראשונות של השיר : " על יד סבו הנכד / . הבן ליד אביו / — יחדיו ארגו מסכת / פלאיך , תל אביב . " נתן אלתרמן " , משוררנו העירוני , " שהגיע לעיר עם אביו כשהוא בן עשר — כמה שנים לפני שביאליק קבע בה את משכנו - פלירטט עם העיר כל ימי חייו . לא היה כמותו משורר עברי שהתחבט בשאלה כיצד יש לתארה , להגדירה ולמקמה בעולמנו התרבותי . יכלה הנייר ותיגמרנה המילים בטרם נצליח להקיף את מכלול התייחסויותיו של המשורר הבלתי נלאה והמופלא הזה לעירו האהובה . אך למרות שהרבה לעסוק בה ולהתמסר למראותיה , ולמרות שהניח לה ללפות את לבו ומעולם לא תבע ממנה "לרחמהו בעויפו לרוץ , " נדמה שייזכר יותר מכול דווקא בזכות הקביעה המינורית , הלא מחייבת והמאוד לא נחרצת , כי "בכל זאת יש בה משהו / , כן יש בה יש בה משהו / , שכלל עוד לא היה שהוא / , והוא כלו שלה שהוא / , ויש בה איזה זיק שהוא , / שכלל הוא לא מזיק שהוא / , ויש בה איזה חן שהוא / , שלאחרת אין שהוא " ... מאיר ויזלטיר " , משוררנו השכונתי , " קבע ללא כל קושי כי יש לו סימפתיה לתל אביב , וכי אם לא ישירו שיר על ירושלים תמיד תהיה תל אביב מוכנה כי ישירו עליה במקום . אלא שהוא הוסיף וכתב , כי אם שיר זה לא ייכתב על תל אביב הוא ייכתב על חיפה , ולכך הקולנוע הישראלי אינו יכול להסכים . זאת מאחר שקביעה זו אינה תקפה לגביו . הוא ( הקולנוע ) נולד בתל אביב , חי בתל אביב , נושם ובועט בתל אביב , ואם ירצה השם עוד יפרח וישגה בה לעד . כל כך הדוק הקשר בין השניים — קולנוע ותל אביב — עד שניתן לומר כי שניהם ירדו לעולם כרוכים זה בזה . וליתר דיוק - כניסת הקולנוע לתרבות הישראלית משמעה בעצם כניסתו לתל אביב — העיר שבה ובסביבתה נעשו מרבית הסרטים , ושבה ובתוך ערי הלוויין שלה התנהלו מרבית האירועים שחרצו את "גורלו . " הקשרים הדוקים עד כדי כך שבניגוד לנאמר בשירו של ויזלטיר - "אם לא יהיה שיר על ירושלים יהיה שיר על תל אביב" - קשה
|
|