|
|
עמוד:10
תל אביב מעולם לא היתה קטנה" - על מקומה של תל אביכ בקולנוע הישראלי א . חיים נדומז ביאליק " , משירתו הלאומי , " שהתיישב בעיר תל אביב בראשית שנות ה 20 ( של המאה ה , ( 20 בעיצומם של ימי העלייה הרביעית , אמר פעם כי "יצירה עברית כמו תל אביב מכרעת כנגד יצירות של מאות שנים בגולה" — אמירה שיש בה יותר מקורטוב של התלהמות , ולא מעט חנופה , לתושבי העיר שפרנסיה טרחו לבנות עבורו על חשבון קופת העירייה המדולדלת בית מידות סמוך לבית העירייה הישן . שני הבניינים , הניצבים בקצהו של הרחוב הנקרא — כמובן — על שמו של המשורר , מהווים אנדרטת ענק לכך שלא כל הנוצץ זהב , ולא בכל מקום שבו בונים מקדשים למוזות הן אכן מזמרות . ביאליק , שהגיע לעירנו האהובה שבע כיבודים , הצליח לבלות בה רק את ימי הפנסיה היצירתית שלו . המוזות היו רחוקות ממנו ומקולמוסו , וכך כנראה גם סאון חייה של העיר הצעירה . היא נותרה זרה ומנוכרת , רחוקה וסטרילית , חידתית ולא מובנת , ונסתכמה לפחות לגביו בתל אביב "דלמעלה ; " הווה אומר : בית המידות אשר ניתן לו למשכן , בית העירייה הסמוך ואולם "בית העם , " שבו היה מרצה מדי פעם הרצאות של "עונג שבת" כדי להשיב לקברניטי העיר ולצבא פקידי העירייה כגמולם על שפע הטוב שהרעיפו עליו , ובאותה הזדמנות גם ללמד את האזיאתים תרבות מהי , בטרם ישוב בערגה וברחמים ( עצמיים ) לבירותיה המעטירות של אירופה , שאליהן נמלט בכל פעם שרק נמצא לו צל צלו של תירוץ . אמנם שירו האחרון של משוררנו הלאומי " , על שלשים , " הוקדש לתל
|
|