|
|
עמוד:9
[ שולמית והנס (! ותולדות החברה הישראלית ומבנה ( שפירא , פרס , סבירסקי , שגב . ( חיבור תפיסות עולמם של התיאורטיקנים הנזכרים יוצר תמונת עולם המתארת את התרבות והחברה הישראליות כנשלטות על ידי אליטה ברורה ( גברים " , צברים , " ממוצא אשכנזי : ( שכבה חברתית שמרבית יצירות האמנות הקאנוניות ( נחשבות ) משקפות את תמונת עולמה ; משפרות את תחושת השליטה שלה בעולם הסובב אותה ומסייעות להסיט חלק ניכר מהדיונים הפוליטיים כלכליים חברתיים , מהתעמקות בדילמות "אמיתיות" אל הדיון ב"דילמות מדומות" שהעיסוק בהן נועד להבטיח את "שימור ההגמוניה של אותה שכבה שלטת" בחברה כולה . האופנים השונים שבהם בא לידי ביטוי תהליך זה בידי יוצרים שונים המתארים את תל אביב ומעמידים את החיים בתוכה במרכז יצירתם , יעבור כחוט השני לאורך הספר . יתוארו כאן שורה של יוצרים ויצירות מרכזיים וחשובים , שהעמידו את ההוויה התל אביבית - במרבית המקרים בבהירות ולעתים אגב אורחא — במרכז עולמם הפואטי ; עולם המהווה ברוב המקרים מיקרו קוסמוס החי לעצמו ומכיל את כל החשוב והנחשב בחיים הישראליים , ובמקרים שבהם הוא נבחן אל מול "פיסת עולם חוץ תל אביבית" הוא הופך למרכזי ומשמעותי אף יותר . החשיבות של הספר והמאמרים הכלולים בו אינה בחשיפת התופעות הנזכרות , שרבים ערים לקיומן , אלא בהצבעה על עומקן ועוצמתן , ועל האופן שבו הן מתקיימות הלכה למעשה בתחומים שונים של התרבות הישראלית . הצבעה מעין זו תתרום להפיכתו של עוד חבל ארץ בתרבות הישראלית , שתמיד נכתב עליו "מעט מדי ומאוחר מדי , " למעט יותר מוכר ומובן . וגם אם משהו מכל אלה יושג בזה הספרון , נהיה זכאים לומר ברון — עם כל תושבי ישראל בנגב בגליל בשרון ובשומרון — את הפסוק עתיר החזון : " רק במקום בו אין דריסת רגל לאיבה וחרון , יצמחו להם חיים מלאי נחת משובה ונטולי דיכאון . " או במילים אחרות , מעט יותר מסורתיות : "בבניין תל אביב ננוחם כולנו . "
|
|